שיחה א: "פותחין בברכה", ובמיוחד בסיום שנה זו - "חותמין בברכה", והקשר שביניהם; הדגשת ענין השמחה - בעמדנו בערב שנת (תשמ"ח) תשמח
 שיחה ב: המיוחד בקביעות שנה זו לגבי כל ער"ה של סיום שנת השמיטה - (1) שערב ר"ה שלה חל ביום ה', ועושים (ע"פ דין) "עירוב תבשילין", (2) שבקביעות הנ"ל ישנם שלשה ימים רצופים של העדר החול כו'; פעולת העירוב תבשילין - ב"לתקן הדעות"; ההוראה מפ' השבוע, משם הפרשה - "האזינו", "לפי שהי' משה קרוב לשמים לפיכך אמר האזינו השמים", והשייכות המיוחדת עם ערב ר"ה, ובפרט שנכנסים לשנת "הקהל"
 שיחה ג: הוראה משיעור היומי בחומש - הבטחת הקב"ה "חצי אכלה בם", "חצי כלים והם אינם כלים", וכיון שכן, מתעוררת הטענה "עד מתי?!; הקשר עם שיעור היומי ברמב"ם (הל' טומאת אוכלין רפ"ח) - "חלות או ככרות שכנסן.. ודעתו להפרישן.. אין דעתו.. הרי אלו חבור", גודל החשיבות דדעתו של יהודי, ועד שפועל בכל (העולם כולו ובכל) סדר ההשתלשלות, כללות כל המציאות, והביאור בזה
 שיחה ד: ההדגשה ד"פותחין בברכה" בנוגע לברכה למי שכבר בירך את המברך, ובמיוחד בנוגע למנהג ישראל לברך איש את רעהו כבר מר"ח אלול כו' הרי מוטל על המקבל לברכו ב"ואברכה מברכיך" כו'; אישור על קבלת המכתבים, "חזקה שליח עושה שליחותו"; הסיום בניגונים ובצדקה