תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
English
תוכן ענינים
מוגה
מעלת וענין אהבת ישראל ואחדות ישראל, והקשר למתן תורה, חג השבועות, שבת, פ' נשא.
בלתי מוגה
שיחה א: הדגשת אחדותם של ישראל, "כאיש אחד בלב אחד" - ההכנה למ"ת - בקביעות שנה זו: (א) יו"ט שני של עצרת - ביום השבת, ביטול המחלוקת דב"ש וב"ה בנוגע ל"יום טבוח". (ב) בני א"י ובני חו"ל שוים בהנהגה דיום השני - קדושת השבת. ואחדות זו - מתוך מנוחה ותענוג - נמשכת על כל השנה כולה
שיחה ב: א) הקביעות דחה"ש בפ' נשא: (1) מנין באופן של נשיאת ראש, מצד גודל החביבות דישראל. (2) מ"ת באופן של נשיאת ראש - לימוד התורה מעושר
ב) המשכת כל עניני מ"ת על כל השנה (והשנים שלאח"ז) - ב"אסרו חג", עד לעניני העולם - "הליכות עולם לו"
ג) "למנצח בנגינותי" (סיום הפטרת ב' דחה"ש) - מדת הנצחון, בזבוז האוצרות. והצעקה על אריכות הגלות
שיחה ג: א) אחדותם של ישראל בשיעור חומש דחה"ש, ומעלתו לגבי האחדות בשיעור דערב חה"ש - אחדותם של נשיאי ישראל לאחרי הפירוד (ע"פ הציווי ד"נשיא אחד ליום" - מחלוקת לש"ש), בתוקף נצחי; והמשך ענין בר"פ בהעלותך - "וזה מעשה המנורה (ז' הסוגים דישראל) מקשה זהב גו'"
ב) בפרש"י (נשא, ז, ג) שנשיאי ישראל הביאו את אבני השהם ואבני המילואים - מדוע לא מפרש רש"י כפירוש הגמרא ש"הנשיאים הביאו" קאי על ה"עננים"?
ג) מעלת נשי ישראל שקדמו במ"ת, ובנדבת המשכן - התכלית דמ"ת, ולכן , ב"זמן מתן תורתנו" יש נתינת כח להוסיף בג' המבצעים ר"ת "החן"
ד) הדגשת אהבת ישראל בסוטה דף מ"ד (הדף היומי דשבת העבר) - (1) "לימדה תורה דרך ארץ כו'". (2) "לפיכך תלתה לו (להירא מעבירות שבידו) התורה את כל אלה (בנה בית, נטע כרם וארש אשה) שיחזור בגללן", כדי שלא יתבייש
ה) הדגשת מעלתם של ישראל בשיעור היומי ברמב"ם - התוקף הנצחי דבנ"י שאין בטלין ח"ו
ו) הצירוף דפרק ששי ופרק ראשון דאבות בשבת זו ("זמן מתן תורתנו") שאין אומרים "פרק" - שלילת לימוד התורה "לפרקים", כי אם, באופן תמידי
ז) יש להוסיף בלימוד התורה, ובכל עניני היהדות, ובודאי זוכים לברכותיו של הקב"ה בכל המצטרך
שיחה ד: א) לימוד פנימיות התורה - באופן של הבנה והשגה בחב"ד - גם אצל נשי ובנות ישראל, דבר שיוסיף גם הצלחה יתירה בתפקידן העיקרי להעמיד "צבאות השם"
ב) חג השבועות בליובאוויטש - "חג המ"צות"; השייכות דחה"ש לכל הימים טובים, ובעבודה - כל עניני התומ"צ חדורים במ"ת, ועי"ז מתבטלים כל הבלבולים, אפילו טירדא הכי קלה
שיחה ה: א) פירסום הענינים הנאמרים ב"כינוס תורה" בדפוס
ב) השתתפות ב"כינוס תורה" - בביאור דברי המכילתא "כשם שקבלתם מלכותי קבלו גזרותי"
ג) סיום ההתוועדות - בניגונים.
מעלת וענין אהבת ישראל ואחדות ישראל, והקשר למתן תורה, חג השבועות, שבת, פ' נשא.
בלתי מוגה
שיחה א: הדגשת אחדותם של ישראל, "כאיש אחד בלב אחד" - ההכנה למ"ת - בקביעות שנה זו: (א) יו"ט שני של עצרת - ביום השבת, ביטול המחלוקת דב"ש וב"ה בנוגע ל"יום טבוח". (ב) בני א"י ובני חו"ל שוים בהנהגה דיום השני - קדושת השבת. ואחדות זו - מתוך מנוחה ותענוג - נמשכת על כל השנה כולה
שיחה ב: א) הקביעות דחה"ש בפ' נשא: (1) מנין באופן של נשיאת ראש, מצד גודל החביבות דישראל. (2) מ"ת באופן של נשיאת ראש - לימוד התורה מעושר
ב) המשכת כל עניני מ"ת על כל השנה (והשנים שלאח"ז) - ב"אסרו חג", עד לעניני העולם - "הליכות עולם לו"
ג) "למנצח בנגינותי" (סיום הפטרת ב' דחה"ש) - מדת הנצחון, בזבוז האוצרות. והצעקה על אריכות הגלות
שיחה ג: א) אחדותם של ישראל בשיעור חומש דחה"ש, ומעלתו לגבי האחדות בשיעור דערב חה"ש - אחדותם של נשיאי ישראל לאחרי הפירוד (ע"פ הציווי ד"נשיא אחד ליום" - מחלוקת לש"ש), בתוקף נצחי; והמשך ענין בר"פ בהעלותך - "וזה מעשה המנורה (ז' הסוגים דישראל) מקשה זהב גו'"
ב) בפרש"י (נשא, ז, ג) שנשיאי ישראל הביאו את אבני השהם ואבני המילואים - מדוע לא מפרש רש"י כפירוש הגמרא ש"הנשיאים הביאו" קאי על ה"עננים"?
ג) מעלת נשי ישראל שקדמו במ"ת, ובנדבת המשכן - התכלית דמ"ת, ולכן , ב"זמן מתן תורתנו" יש נתינת כח להוסיף בג' המבצעים ר"ת "החן"
ד) הדגשת אהבת ישראל בסוטה דף מ"ד (הדף היומי דשבת העבר) - (1) "לימדה תורה דרך ארץ כו'". (2) "לפיכך תלתה לו (להירא מעבירות שבידו) התורה את כל אלה (בנה בית, נטע כרם וארש אשה) שיחזור בגללן", כדי שלא יתבייש
ה) הדגשת מעלתם של ישראל בשיעור היומי ברמב"ם - התוקף הנצחי דבנ"י שאין בטלין ח"ו
ו) הצירוף דפרק ששי ופרק ראשון דאבות בשבת זו ("זמן מתן תורתנו") שאין אומרים "פרק" - שלילת לימוד התורה "לפרקים", כי אם, באופן תמידי
ז) יש להוסיף בלימוד התורה, ובכל עניני היהדות, ובודאי זוכים לברכותיו של הקב"ה בכל המצטרך
שיחה ד: א) לימוד פנימיות התורה - באופן של הבנה והשגה בחב"ד - גם אצל נשי ובנות ישראל, דבר שיוסיף גם הצלחה יתירה בתפקידן העיקרי להעמיד "צבאות השם"
ב) חג השבועות בליובאוויטש - "חג המ"צות"; השייכות דחה"ש לכל הימים טובים, ובעבודה - כל עניני התומ"צ חדורים במ"ת, ועי"ז מתבטלים כל הבלבולים, אפילו טירדא הכי קלה
שיחה ה: א) פירסום הענינים הנאמרים ב"כינוס תורה" בדפוס
ב) השתתפות ב"כינוס תורה" - בביאור דברי המכילתא "כשם שקבלתם מלכותי קבלו גזרותי"
ג) סיום ההתוועדות - בניגונים.
ENGLISH
1. Matan Torah came after the Exodus, when the Jewish people reached a state of perfect unity in thought and action. The second day of Shavuos being Shabbos adds another aspect of unity — “Olas Re’eyah” was sacrificed after Shabbos. Also, observance in Eretz Yisrael and the diaspora is the same.
2. In Naso the preciousness of the Jewish people is emphasized. When Torah is studied in poverty it will lead to study in wealth. The potential for increased understanding is limitless. The powers and blessings received on Shavuos must be utilized. We must clamor for the end of the galus.
3. The offerings of the tribal princes emphasized the unity of the first day and of the last day; this represents two levels of unity. Behaaloscha follows Naso and leads into the unity of the Menorah.
4. The women were first in donating for the Tabernacle and they brought the special gemstones for the Ephod and breastplate. Encourage women to improved observance of candle lighting, Kashrus and Taharas Hamishpachah.
5. Rambam, Laws of Forbidden Foods: something valued is not neutralized. Our importance comes from our G‑dly unity. Women should study Chassidus, it will enhance their knowledge and prestige and help them fulfill their roles as mothers and educators of the children.