תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין תחיית המתים
תוכן ענינים
שיחה א: הקשר המיוחד דשבת עם אחרון של פסח בשנה זו: (א) אחש"פ ביום החמישי - "קמי שבתא", התחלת ההכנה לשבת. (ב) בפ' אחרי - התוכן ד"אחרון (של פסח)", ולכן, יש להמשיך בענינים שנתבארו באחש"פ - טיבול מצה בחרוסת. והעיקר 0 הדגשת ענין הגאולה, הן באחש"פ והן בפ' אחרי, ע"י ההוספה ב"מעשינו ועבודתינו" באופן של גאולה
שיחה ב: הקשר דשבת זו עם השבת שלפני' - שבת חוה"מ פסח, שבה מפטירין ביחזקאל בענין תחיית המתים - חידוש במעשה בראשית - שלימות הגאולה, באופן נעלה יותר מההפטרה דאחש"פ - התחלת הגאולה, גם כאשר עולם כמנהגו נוהג. וההוראה - תוקף האמונה בשלימות הגאולה באופן שלמעלה מהטבע לגמרי, ומעין ודוגמא - במעשינו ועבודתינו באופן שלמעלה מגדרי העולם
שיחה ג: א) שאלות בפרש"י: (1) הגימטריא ד"בזאת". (2) "ונתתי פני - פנאי שלי. (3) "כמעשה ארץ מצרים - מקולקלים מכל האומות"
ב) לקוטי לוי"צ (ס"ע רעז) - הקשר לענין הגאולה
ג) שיעור היומי ברמב"ם: (1) "הסכך של סוכה אינו כשר מכל דבר". (2) "העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית". (3) "עבדים שלא מלו ולא טבלו . . מותרים לעשות מלאכה בשבת לעצמם בפרהסיא כישראל בחול"
ד) ההוראה מציווי ה' ליחזקאל: "הנבא על העצמות ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר ה'" - שיש להשמיע "דבר ה'" גם ליהודים שהם בבחינת "עצמות היבשות", ובודאי שמצליחים להחיותם ולהעמיד מהם "חיל גדול מאד מאד"
שיחה ד: א) ג' ענינים של גאולה - בפרקי אבות
ב) חלוקת משקה - עבור התוועדויות, ושליחות למקום רחוק
שיחה ה: א) הביאורים בפרש"י
ב) הביאור בלקוטי לוי"צ
ג) הביאור בפרקי אבות
ד) הביאורים ברמב"ם
שיחה ב: הקשר דשבת זו עם השבת שלפני' - שבת חוה"מ פסח, שבה מפטירין ביחזקאל בענין תחיית המתים - חידוש במעשה בראשית - שלימות הגאולה, באופן נעלה יותר מההפטרה דאחש"פ - התחלת הגאולה, גם כאשר עולם כמנהגו נוהג. וההוראה - תוקף האמונה בשלימות הגאולה באופן שלמעלה מהטבע לגמרי, ומעין ודוגמא - במעשינו ועבודתינו באופן שלמעלה מגדרי העולם
שיחה ג: א) שאלות בפרש"י: (1) הגימטריא ד"בזאת". (2) "ונתתי פני - פנאי שלי. (3) "כמעשה ארץ מצרים - מקולקלים מכל האומות"
ב) לקוטי לוי"צ (ס"ע רעז) - הקשר לענין הגאולה
ג) שיעור היומי ברמב"ם: (1) "הסכך של סוכה אינו כשר מכל דבר". (2) "העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית". (3) "עבדים שלא מלו ולא טבלו . . מותרים לעשות מלאכה בשבת לעצמם בפרהסיא כישראל בחול"
ד) ההוראה מציווי ה' ליחזקאל: "הנבא על העצמות ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר ה'" - שיש להשמיע "דבר ה'" גם ליהודים שהם בבחינת "עצמות היבשות", ובודאי שמצליחים להחיותם ולהעמיד מהם "חיל גדול מאד מאד"
שיחה ד: א) ג' ענינים של גאולה - בפרקי אבות
ב) חלוקת משקה - עבור התוועדויות, ושליחות למקום רחוק
שיחה ה: א) הביאורים בפרש"י
ב) הביאור בלקוטי לוי"צ
ג) הביאור בפרקי אבות
ד) הביאורים ברמב"ם
ENGLISH
1. The last day of Pesach is connected to this Shabbos and to the portion of Acharei. Both are positive progressions from previous conditions. We must emphasize that matzah symbolizes freedom, which emerges on the last day of Pesach in the Haftorah and the meal of Mashiach, and in the “Acharei” (meaning “after”) that comes at the end of time.
2. Last Shabbos was also connected to this Shabbos. The Haftorah of theresurrection preceded the Haftorah of the redemption through Mashiach — two stages in the era of Mashiach. The first will be natural, the second, supernatural. We must believe in and hope for the ultimate, absolute, supernatural redemption, then we will merit both stages.
3. Why does Rashi give the symbolic meaning of “b’zos”? Why does Rashi teach a symbolic interpretation of “Ponai”? Why must Rashi tell us that the Egyptians and Canaanites were more corrupt than all the other pagans, etc.? The verb used with Ponai is out of place. By singling out Egyptian and Canaanites within the context we must conclude that they were more corrupt, etc.
4. Rambam usually does not use words superfluously; why, in the case of the Sukkah covering, the Sukkah in a house, and in the laws of slaves on Shabbos, does he add phrases which seem redundant? Sometimes the Rambam quotes the original Mishnaic language for the sake of style or congruity.