א) התוועדות מוצאי שבת שייכת לשבת; ב) מ״ע דקריאת פ׳ זכור - זכור בפה, לא תשכח בלב; ג) מצות זכור גו׳ היא בכל הדורות; מלחמת עמלק בפועל היא אחרי הכניסה לארץ ישראל ומינוי מלך; ד-ה) מלחמת עמלק בעבודה הרוחנית; הסדר בביאת המשיח: יכוף כל ישראל כו׳; ו) מלחמת עמלק ועבודת יציאת מצרים; ז) תכלית יציאת מצרים הוא בשביל מתן תורה; חג השבועות ״זמן מתן תורתינו״; ח) חידוש מ״ת חיבור עליונים ותחתונים; ט-יא) יציאת מצרים ומ״ת הו״ע עבודת ה׳ למעלה ממדידה והגבלה; קיום הוראותיו של נשיא הדור; יב) קריאת פ׳ זכור בשבת שלפני פורים; יג) ביאור במארז״ל מגילה נקראת בי״א כו׳; יד) דרגות שונות בענין השגחה פרטית, ושלימותה בישראל דוקא; טו-טז) בטענת המן ״ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים"; גלות ישראל בין העמים; יז-יח) ביטול הגזירת המן ע״י לך כנוס גו׳; אחדות ישראל; יט-בא) עריכת כינוסים בקשר לימי הפורים; כב) אודות המצב באה״ק; כג) מאמר ד״ה מגילה נקראת; כד-כה) ביאור בפירש״י ע״פ "ומלאת את ידם"; לשון ״בלע״ז״ בפירש״י; כו) ביאור בהערות לקוטי לוי״צ בזהר ע״פ ״לכהנו לי״; בענין מגילה נקראת בי״א כו׳; כז) סגירת שערי גיהנם בשבת ״עד שהסדרים נשלמים״; כח-ל) קשר סעודת מלוה מלכה לתפילת ערבית דמוצאי שבת; תפילות שבת וסעודות שבת; לא-לג) ברש״י ע״פ תפול עליהם אימתה ופחד; בפסוק: ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה; לד-לו) ״ספר הגלגולים״ המובא בתניא; אודות ספרים שלא נדפסו עדיין בימי אדמו״ר הזקן והצ״צ; לז-מ) הביאור בפירש״י ע״פ ומלאת את ידם; במאמר הבעש״ט ללמוד מכל דבר שרואים או שומעים; מא-מג) ברש״י פרשתינו: כמין סינר כו׳ שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים; ברש״י ״להגיד שבחו של אהרן שלא שינה״; אמיתותם של סיפורי חסידים; הסיפור על התפעלות תלמידי הרב המגיד ממעזריטש בעת שמיעת התורות מפי רבם; מד-מה) הביאור בהערות על הזוהר; בענין מגילה נקראת בי״א כו׳; מו) בפסוק: ואתה תצוה; מז-מט) כינוסים בשייכות לפורים; הבאת ילדי ישראל לקריאת המגילה; עניני ״עד דלא ידע״ במנהגי פורים; שלימות התורה, הארץ והעם

קטע מהנ"ל

א) החזרת השטחים אין בהם שום דבר טוב ושום דבר הכרחי; ב) הוויתורים והסכמות נעשים ע״י אותם אנשים ומפלגות שסחרו בענין ילדי טהראן ובענין חוק מיהו יהודי; ג) אין שייך לשחד את הקב״ה כביכול; הקב״ה מסר השטחים בידי ישראל, היפך רצונם של אלו העושים תוכניות להחזרתם; ד) תוכניות ההחזרה החלו מיד לאחרי מלחמת ששת הימים; ה) הפס״ד בהל׳ שבת אשר יוצאים בכלי זיין להציל את ישראל מכל צר כו'; ו) עיוות הפס״ד ע״י נתינת שוחד למוסדות חינוך וכיו״ב; ז-ח) הנס אשר צד השני אינם מקבלים מה שנותנים להם; שלימות התורה, העם והארץ