תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
ענין היאָרצייט ("והחי יתן אל לבו") בתוקף יותר כאשר הוא חל באותו קביעות כבפעם הראשונה; ענינו המיוחד של בעל ההילולא מודגש במאמר "באתי לגני" שניתן ללמוד ביום פטירתו; שההתעסקות ב"דירה בתחתונים" צריכה להעשות מתוך זריזות; הכוונה ב"דירה בתחתונים"; א) הכוונה לא ע"מ לקבל פרס וכו' רק מצד ש"כך עלה ברצונו" - "וצונו", ב) עבודה באופן קבוע - דירה, ג) לימוד התורה אליבא דהלכתא (תחתונים שבתורה) וקיום מצוות בפועל - ולא "כאילו הקריב וכדו' - (תחתונים שבמצוות), ובמיוחד בדור זה צריך להיות לימוד שולחן ערוך למעשה. (ס"א)
כשם שיש "תחתונים" בתורה ( - לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא - ) כמו"כ יש "תחתונים" בישראל והם "שואב מימך" ביחס ל"ראשכים שבטיכם", וכמו"כ בכאו"א יש זמן שהוא "תחתונים" - כשהתינוק מתחיל לדבר"; ע"ד ההשתדלות שהעסקנים ימעטו בלימוד חול ויוסיפו בלימוד קודש. (סי"א)
במקום "הדרן" נדבר ענין בנגלה - החילוק בין הגמ' (מנחות לו, א) ובין המכילתא (עה"פ בא יג, ט) במקום הדין דקדימת הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש ואופן חליצתם. (סט"ז)
דיוק השם "משפיע", להדגיש את אופן ההשפעה (שיכולתה להיות בב' אופנים ע"ד העילוי ד"שפע" לגבי "אור"); והנקודה: שהמשפיע יצמצם עצמו לפי כלי המקבל עד שהמושפעים יהיו באופן ד"טופח ע"מ להטפיח"; בדורנו שייך גם אצל נשים ובנות למנות "משפיעה", נתינת עידוד וכח לכל משפיע ומשפיעה. (סכ"ד)
דובר לעיל (במאמר) שמשה רבינו המשיך את השכינה למטה, ע"י מתן תורה ענין זה ניתן בירושה לכאו"א רק שצריך לנצלו ולעשות מהעולם משכן לו ית'; במשכן היו היריעות - בחי' מקיף, והכלים - בחי' פנימי, ובעבודת האדם: תפלה ותורה - מקיף, ומצוות - פנימי. (סל"ה)
בעמדינו בזמן ש"הנה זה עומד אחר כותלנו" צריך להתעסק בבירור הפכים קטנים, ולבטל המנגדים ע"י ש"השכם והערב עליהם", ולא להתפעל מהם כלל, ובפרט בעמדינו במוצאי ש"ק שאז אומר הקב"ה "אל תירא עבדי יעקב"; צריך להתעסק בכללות התורה ומצוות ובמיוחד בהמבצעים. (סל"ח)
בכל מקום שמקיימים תורה ומצוות עושים ממנו ארץ ישראל, ולקשר זאת לארץ ישראל ע"י ענין גשמי יסעו מכאן 5 שלוחים לחזק הישוב דצפת. (סמ"א)
אודות מגבית ללומדי תורה לשמה. (סמ"ב)
הוראה מ"בשלח פרעה את העם" שעזר להם לצאת מארצו וכן צריך לפעול על עסקני ונהיגי (- עד למנהגי הכלל של -) המדינה שיעזרו בענינים המביאים את הגאולה. (סמ"ג)
אודות האמור (בכ' כסלו) שהרמ"א סבב בקראקא להזכיר אודות ברכה אחרונה - העירוני שזה הי' בנוגע לתפלת ערבית אבל מובן שלגופו של ענין אין נפקא מינה, ואדרבה. (סמ"ז)
ביאור (להשואלים) מדוע משתמשים בביטוי "וכו'", א) בפשטות: שרוצים לקצר, ב) "חייב אדם לומר בלשון רבו" - דאדמו"ר האמצעי השתמש ביותר בביטוי "וד"ל", מאמרי אדמו"ר הצמח צדק בלולים במקרא, משנה גמרא מדרש וזהר ואדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע השתמש ביותר בביטוי "וכו'" - והוא בדיוק. (סמ"ח)
ביאור להביטוי - השגור ביותר - "למטה מעשרה טפחים", כי בנוגע להגאולה צריך שהן מצד למעלה והן מצד למטה יהי' אפשרות לזה, ובזמנינו מצד למעלה אין שום עיכוב והעיכוב הוא מצד המטה, וזה רוצים להדגיש שיהי' גאולה גם "למטה מעשרה טפחים". (סמ"ט)