עניני התורה צ"ל בכל יום חדשים - ונפעל בקלות יותר ע"י שרואה בעיניו איזה ענין השייך להמאורע הנ"ל שפועל אצלו הזכרון בזה (לדוגמא בחג הפסח - המצה שאכלו במצרים), ובי"ב תמוז נפעל הזכרון שרואים את הם הפירות מהמסירות נפש דאז - שהם האנשים שהיו בזמן ההוא עם בניהם ונכדיהם. (ס"א)

בכל הענינים ישנו האיכות והכמות, ועבודתו של יהודי שיהי' התגברות האיכות על הכמות, רוחניות על גשמיות - שגם בעולם יהי' ניכר שזהו עולמו של הקב"ה. (ס"ב)

מדי פעם רואים התגברות האיכות על הכמות (כנ"ל) וכמו שאירע לאחרונה בנס ההצלה ששיחררו עשרות יהודים והביאום לארץ הקודש וזהו לעורר שיתגבר רוחניות עוד יותר; במאורע הנ"ל נהרגו 4 יהודים ומזה עשו "רעש" שיוסיפו בשמירה בכל העולם, ומזה הוראה שיש להוסיף בהשמירה הרוחניות - בקיום התורה ומצוות והטענה שזה דבר פרטי, אינה טענה, כי ע"י אי שמירה אצל א' אירע מאורע הנ"ל. (ס"ג)

בענין השמירה הנ"ל צ"ל שמירת הקב"ה ג"כ - וזהו ע"י מצות מזוזה וע"י מפי עוללים ויונקים שע"י יהי' להשבית אוייב, ובנוגע לפועל לעורר כל ילד לחנך חבירו גם הקטנים בשנים (וכסיפור דחייא – בבא מציעא פה, ב) ולהוסיף במבצע מזוזה ובפרט שכדאי לבדוק המזוזות אצל אלו שניצלו מהנס דכשיפורסם הנעשה בהמזוזה דהחטופים הרי זה יעורר כו"כ מבני ישראל לחשיבות המזוזה וכו'. (ס"ד)

ביאור הי"ב פסוקים ומאמרי חז"ל ושייכותם להפעולה ד"להשבית אויב ומתנקם". (ס"ו)

המשך הביאור ושייכות ל"אל יבוש מפני המלעיגים" ולנתינת צדקה; חינוך ילדי ישראל לנתינת צדקה ע"י שיהי' להם קופת צדקה שלהם (ושירשמו על זה את שמם). (ס"ז)

מגבית למוסדות בשם בעל הגאולה; המשך הביאור שגם מחשבה ודיבור של ילד, ובכל מקום, נוגע גם אם לא הי' רגיל עד אז ושעי"ז פועלים שיהי' "להשבית אויב ומתנקם". (ס"ח)

בהמשך להמדובר שיש להוסיף בחינוך ילדי ישראל, ושיהי' להם כנ"ל קופת צדקה עם שמם ועד"ז כדאי שבהקונטרס די"ב פסוקים ומאמרי חז"ל יהי' עמוד פנוי שבו יכתבו שמם וגם שמות הילדים שפעלו עליהם ולמדו הפסוקים בעל פה; לפי דעתי המאורע המזעזע הנ"ל מהוה גם אזהרה (ואין זה "נקרה נקרית" ח"ו), ולכן כדאי לפדות ולתת לצדקה בשווי ג' (או ב') סעודות דערב ראש חודש מנחם-אב, כתחליף לתענית, בנוסף על הנתינה לצדקה לפני תפלת שחרית ומנחה, והוספה באמירת תהלים וכו'; וההחלטה עד"ז יש לעשות לפני התחלת הג' שבועות. (ס"ט)