תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
מעלת חג השבועות שדוקא בו הכל מודים "דבעינן נמי לכם"; מתן תורה הי' במדבר - מקום הפקר, ללמד ששייכת לכ"א וע"י הלימוד נעשית תורתו. (ס"א)
הקרבת קרבן ראי' גם ביום שאחרי חג השבועות (יום טבוח) והשייכות ל(חג השבועות ו) תורה: א) שענינה לפעול על ה"לכם" - הבהמה שבו ואינה סתם חכמה, ב) צריכים ללמדה לאחרים וכמו שרואים אצל משה רבינו ע"ה ואצל דוד המלך. (ס"ב)
המשך (מליל ערב חה"ש) ה"הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב נחמן לא תתני יראת חטא דאיכא אנא", שייכות אמירת רב יוסף "לא תתני ענוה" - לשמו; ביאור הגמרא (פסחים סח, ב) "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", חידוש דמתן תורה לפעול על גשמיות העולם. (ס"ג)
ע"ד התהלוכה. (ס"ד)
הוראה ממשה רבינו - חינוך בני ישראל בלי פשרות; ובנוגע לפועל - התעסקות במבצע חינוך שהיא מצוה שהזמן גרמא גם אם אין להמושפע שום זכות. (ס"ה)
הוראה מדוד המלך - בפרט ל"מאן מלכי רבנן" - השתדלות בחינוך בנוגע לכל פרט ופרט שבתורה. (ס"ו)
הוראה מהבעש"ט "ראש המחנכים" - לפעול בחינוך וכו' בפועל מבלי למצוא אמתלאות שאין הכוונה אליו וכו'; ראשי תיבות "מי"ד (הן נגאלין)" - משה - גואל ראשון, ישראל (הבעש"ט) - הפצת המעיינות, דוד - מלכא משיחא; המשך (ס"ג) ביאור הגמרא "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", דתמוה למה עד ר' יוסף לא אמר זה אף א'. (ס"ז)
הביאור בהנ"ל שרב יוסף אמרו מפני שהי' סגי-נהור ו"סיני" (ראש ישיבה), וע"י פסק דין שלו פעל שבני ישראל ישנו ויהפכו חפצא גשמי לקדושה; פסק דין בנגלה - ע"פ קבלה. (ס"ט)
השייכות דחינוך לחג השבועות. (ס"י)
התעסקות בהמצבעים. (סי"א)