אם מתבוננים שסיפור המגילה הוא "את אשר קרהו" ואין זה דבר שהי' למפרע, לא צריכים הסברה על התוועדות והמשכת בשמחה גם במוצאי פורים. (ס"א)
התאמת הפירוש הפשוט ופירוש הבעש"ט על "הקורא את המגילה למפרע": אם א' קורא את המגילה כדבר שאירע בעבר (כפירוש הבעש"ט) ונזכר בראשונה המאורעות שקראו בסוף סיפור המגילה דלא יצא (כפירוש הפשוט), והוראה לכאו"א שבידעו איך הגיעו אבותיו למדינה זו, צריך לדעת שלא כוחי ועוצם ידי וכו' רק הקב"ה מצילנו מידם. (ס"ב)
מאורע שהי' באה"ק שהי' מחסום ולא היו יכולים להגיע לחיילים (אנשי הצבא) כדי לתת משלוח מנות, ולא נתפעלו והצליחו, וההוראה מזה: לא להתפעל, ועי"ז יפול "פחד מרדכי עליהם". (ס"ג)
הטעם שאין בדיני התורה עונש של ישיבה בבית אסורים, כי תורת חסד לא תיענש משהו שלא יוכל להמשיך שליחותו ד"אדם עמל יולד"; אבל לאלו שנמצאים צריכים לעודד רוחם וכו' ולעזרם בקיום התורה ומצוות. (ס"ד)
הוראה מפורים שאז קיימו ברצון על כל השנה שצ"ל שמחה בקיום התורה ומצוות, ולהשפיע ג"כ בהזולת שיהי' כן. (ס"ה)
ג' מצוות בפורים הם באופן ש"קיימו" מחדש, מה ש"קיבלו" כבר; ביאור בדברי הרמב"ם (הלכות מגילה פ"ב הט"ו ואילך) אודות שמחה בפורים. (ס"ז)
גודל הזכות דאלו שעסקו במבצע פורים לשמה עוד יהודים; החובה להניח תפילין דר"ת. (ס"ח)
מקור מגמרא חולין ומהרמב"ם סוף הלכות לולב לזה ששורקים בשעת הניגון. (ס"י)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (אסתר ב, ה) "איש יהודי". (סי"ב)
ענין שמחה "עד דלא ידע" דוקא בפורים; גודל ענין חינוך ילדי ישראל: הוראה מסיפור המגילה; ביאור בפירוש רש"י הנ"ל; המשך ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ויקהל לה, כו) "טוו את העיזים". (סי"ג)
אודיו