בשבת מברכים החודש אלול יש ענין נפלא - ביחס לשאר שבת מברכים החודש - שיהודי מברך ומוסיף כח בכל חודש אלול, ובמילא בשבת האחרונה שבו, שאז באה ברכתו של הקב"ה לחודש תשרי; בשנה זו כוללת ברכה זו ג"כ את התוכן דשנת העיבור - השלמת החסרון - דשנה הבאה. (ס"א)

בתורה וכן במצוות ישנו ענין כללי השוה בכל התורה והמצוות, וכמו"כ ישנו ענין מיוחד בכל ענין בתורה או בכל מצוה בפני עצמו; מעלת ש"פ ראה בכלל - שבת השלישי ד"שבעא דנחמתא", ומעלתו בקביעות שנה זו שחל בשבת מברכים (בסוף החודש, ולא בראש חודש) שיהודי לא מתפעל מזה שנמצא בזמן שהלבנה פוחתת והולכת, ואעפ"כ הוא מברך את חודש אלול ועי"ז את חודש תשרי וכו' (כנ"ל), וקורא בתורה "ראה (- מעלת הראי' על שמיעה) אנכי (- מי שאנכי) נותן (- דכל הנותן בעין יפה נותן) לפניכם היום (- מה היום מאיר כך ישראל מאירים)". (ס"ב)

ישעי' הנביא אמר בנבואתו (בימי אחז) "וכל בניך לימודי ה'", מבלי להתפעל מהמצב הקיים והביאור בזה; כל הילדים שלפני בר מצוה שיאמרו לחיים וינגנו ניגון שמח. (ס"ג)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יב, לא) "גם את בניהם ואת בנותיהם וגו'"; שאלות בפרקי אבות (פ"ה מ"ב) "עשרה דורות מאדם ועד נח"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר בענין הענקה; לעורר ולהכריז שבעוד ד' ימים מגיע המלך ל(אנשים שבדרגת) שדה; התעסקות - בפרט בימי החופש - בענין ד"וכל בניך לימודי ה'"; אודות "מיהו יהודי". (ס"ה)

הביאור בפירוש רש"י; הביאור בהערות לזהר; הביאור בפרקי אבות; ההוראה מפירוש רש"י, שלילת הטענה שזמנינו הוא "אתחלתא דגאולה" ע"פ פסק הרמב"ם בהלכות מלכים. (ס"ו)