כיון שהתורה היא תורת חסד בכל פרטי' הרי גם היפך הנחמה הוא, בעצם, חסד ע"ד "גם זו לטובה" (משא"כ "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד", שאין זה עצמו טוב) ובשבת חזון - כפירוש הר' לוי יצחק מבארדיטשוב בפסוקי ההפטרה עצמם וע"פ פשוטם (אלא שזהו חסדים המכוסים). (ס"א)

גם הפשוט שבפשוטים יכול לראות את הנחמה שבשבת חזון: א) התחלת ההפטרה "חזון ישעי'" לשון ישועה, ב) תשעה באב נקרא "מועד" ואין אומרים בו תחנון, ג) חודש תמוז מלא וכשתתגלה הנחמה שבאב יהי' כולו נחמה; כדי להביא כל זה לגילוי הי' השטורעם ב"ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" ולפועל - אמירת "לחיים" ע"י הילדים והילדות "מפי עוללים ויונקים". (ס"ב)

הדגשה מיוחדת במעלת "הבל תשב"ר" שכתוב באגדה שבתורה - כנגד עולם העשי' וגם הובא להלכה. (ס"ג)

המיוחד בשבת זו - קביעות תשעה באב ביום ג' שהוכפל בו כי טוב – "טוב לשמים וטוב ולבריות" - ביאור בענין התאחדות ב' העבודות ושייכותם לביטול הגלות (התחלקות) וההוראה להוסיף ב"ציון במשפט תפדה" (- תורה, טוב לשמים) וב"שבי' בצדקה" (- טוב לבריות), למעלה ממדידה והגבלה; מעלת "הבל שאין בו חטא" היא ביחס לתינוקות עצמם. (ס"ד)

שאלה בפשוטו של מקרא עה"פ (א, לז) "גם כי התאנף ה'" גו' ורש"י אינו מבאר; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר (בפ' ויחי) דסיחון ועוג שמות בגלות, ע"ד יוסף. (ס"ו)

הביאור בפשוטו של מקרא (ע"פ פירוש רש"י); הביאור בהערות לזהר, וההוראה בעבודת ה'. (ס"ז)

לערוך כינוסי ילדים בתשעה באב ליד הכותל המערבי. (ס"ח)