תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה עבדים היינו
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סה"מ י"א ניסן ח"א
תוכן ענינים
מבין הטעמים דשבת הגדול כתב אדמו"ר הזקן דוקא הענין ד"למכה מצרים בבכוריהם" כי דוקא בזה מודגש תוכן ענין הגאולה - לאחר ירידת הנשמה לעולם הזה ובגלות כו' והעבודה במסירות נפש עד שפעלה גם על המצרים עצמם. (ס"א)
ירידת בני ישראל לגלות מצרים היתה בגזירת הקב"ה וע"י ששמעו לפרעה שעשה עצמו כמסייע בלבנים גבר קושי השעבוד, כך ההולכים בשליחות נשיא דורנו, אינם צריכים ללכת אחר נשיא המדינה שבה הם נמצאים אלא לעסוק בהפצת היהדות ואזי יצליח; "שלח את עמי" צ"ל בשביל ש"ויעבדוני" ורק עי"ז יוצאים ברכוש גדול וע"ז בשליחות. (ס"ב)
שייכות פרשת מצורע לשבת הגדול ע"פ מ"ש הרמב"ן דטהרת המצורע היא הכנה לחג הפסח ומ"ש האור החיים ד"צפור החי'" קאי על משיח ודוקא בבחינת "אדם" שייך צרעת ובכאו"א יש ניצוץ משיח; וההוראה בעבודה. (ס"ג)
המשך (מליל י"א ניסן) בענין דברי הרמב"ם והראב"ד אודות מצב העולם לעתיד לבא וה"הדרן" על מסכת כתובות; ע"ד גיור כהלכה. (ס"ד)
שאלה בפשוטו של מקרא (יד, נג) "וכפר על הבית וטהר" ורש"י אינו מבאר. (ס"ו)
בלקוטי לוי יצחק אגרות (ע' רסג) ע"ד אופן הבנת האמוראים. (ס"ז)
הביאור בפשוטו של מקרא (ע"פ פירוש רש"י) וה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ח)
* * *
בענין ב' תקופות בימות המשיח
תיווך דברי הרמב"ם שבימות המשיח לא יבטל דבר ממנהגו של עולם אלא עולם כמנהגו נוהג, עם דברי הגמרא שעתידים אילני סרק שיטענו פירות (ותיווך הסתירות בדברי הרמב"ם עמצו) - שבתקופה הראשונה דימות המשיח עולם כמנהגו נוהג, ובתקופה השני' יהי' שינוי וחידוש במעשה בראשית.
עוד
השיחה שבלקו"ש חכ"ז פ' בחוקותי שיחה א, תורגם ללה"ק ונדפס (בספר חידושים וביאורים בש"ס, ואח"כ) בקונטרס דבר מלכות, שכ"ק אד"ש הואיל לחלקו לכאו"א. לשלימות הקונטרס.