תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
פ' שקלים "מחצית השקל" הוא ענין כללי השייך לכל השנה: שהרי בכסף זו קנו קרבנות עבור כל השנה, "ותפלות קנגד קרבנות תקנום", א"כ התפלות (קרבנות) דכל השנה שייכות ל"מחצית השקל"; ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ל, יג) "זה יתנו - הראהו הקב"ה כמין מטבע של אש", היינו שע"י שיהודי יתן מטבע באופן של אש וחמימות, אז יהי' "כופר נפשו"; שאלות בדיוקי לשונות המדרש: א) "הראהו", ב) "נבהל ונרתע" משה רבינו, ג) "מטבע של אש". (ס"א)
ביאור דברי המדרש: משה נתקשה, היתכן, שכל יהודי נצטווה להביא מחצית השקל וזה "יכפר על נפשו", הרי ישנם יהודים שיתנו זאת מצד הציווי, ולא מרצונם באש וחמימות (ואיך אצלם יתכפר נפשם)? ומענה הקב"ה שכל יהודי מצד עצם נשמתו רוצה בקיום התורה ומצוות, ולכן כשנותן מחצית השקל הרי זה באופן ראש - ולכן מתכפר נפשו. וההוראה, בענין הפצת היהדות לכל יהודי (אף שאינו מבין בשכלו התורה ומצוות), ואדרבה - ע"י קיום התורה ומצוות, יביא את נשמתו לידי גילוי. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י בריש פרשתנו עה"פ (לה, א) "ויקהל משה גו' ששת ימים תעשה מלאכה וגו'". (ס"ד)
שאלות לקוטי לוי יצחק בהערות לזהר בענין שרשב"י השלים אות בשמו דר' יוסי; הביאור בפירוש רש"י; ע"ד ה"היתר" לאח ואחות לינשא; ע"ד "מיהו יהודי". (ס"ה)
הביאור בהערות לזהר; התעוררות ע"ד מצוות הפורים, ונתן קנקן יי"ש להמתעסקים בדבר. (ס"ו)
עוד
מכתב מצא"ח - ר"ח אד"ר ה'תשל"ג: בהמשך לההתוועדות דש"פ ויקהל, מבה"ח וער"ח אד"ש ה'תשל"ג, קטע מהשיחה שהוגה - ע"ד התעוררות בקיום המצוות דחג הפורים.