מהתוועדות צ"ל ענין למעשה; ובקשר לההילולא - הרי"ז בתורתו של בעל ההילולא, המאמר שמסר ליום ההסתלקות, החל מתחלתו "באתי לגני": שלא כדעת הטועים שגשמיות והחושך דעולם הזה נראים כ"יער" ו"שדה" אלא (בעל ההילולא שנתייסר בכל מיני יסורים מודיע אשר) זהו "גן" של הקב"ה העושה פירות; לזכור שנמצאים בעולם יקר מאד ואזי "ילך לבטח דרכו". (ס"א)

ענין הנ"ל ניכר אצל הרמב"ם דאע"פ שהי' בעל היסורים וטרוד ביותר, מבאר (במורה נבוכים) עד כמה יש להביט על העולם בעין טובה, בתקוה ובבטחון, וכן בכללות עם ישראל שהם "דוויים ודחופים" ואעפ"כ מצווים "עבדו את ה' בשמחה"; הכח לזה הוא ע"י שקודם ל"גני" ישנו "באתי" שהקב"ה שוכן ב"גן" זה, וממילא כל ענינים הגשמיים אינם תופסים מקום כלל ואינו מתפעל מהעולם. (ס"ב)

מעלת גן ("באתי לגני") על דירה ("לעשות לו ית' דירה בתחתונים") - א) ענין הגידול והצמיחה, ובעבודה - העדר המנוחה ועלי' באופן דעושה פירות - התעסקות עם יהודי נוסף, כעבודתו של בעל ההילולא; ב) לעבוד גם כאשר הפירות יהיו רק לאחר זמן רב - "שלח לחמך… ברוב הימים תמצאנו". (ס"ג)

מעלת לימוד וסיום מסכת מדות. (ס"ה)

נת"ל שהעולם הזה, על אף שהרשעים גוברים בו כו', מ"מ הוא גן ופרדס. ואע"פ שישראל "דוויים ודחופים" צ"ל בשמחה. וזהו ע"י ההתבוננות בפנימיות הדברים. ודוקא ע"י יהודי, אבל גוי שבא להתגייר אומרים לו שידע את מצבם של ישראל בעולם, ולגבי הגוי כ"ה באמת ואם לא יתגייר כהלכה ישאר כך כי מציאותו לא תשתנה; אודות "מיהו יהודי". (ס"ו)

בהמשך להנ"ל - ע"ד החובה לקיים את פסק דין הרבנים ולצאת מן הממשלה. (ס"ז)

מגבית עבור "קרן תורה". (ס"ח)

סיוע להעולים שבאו לאחרונה ממדינה ההיא אשר למרות מצבם כו', למדו תורה והידרו במצוות וכו'. (ס"ט)

מעלת הצדקה (ועוד) במספר עשר, שייכות להגאולה. (ס"י)