שיחה א: ביאור שיחת אדמו"ר מהוריי"צ בי"ב תמוז תש"א שבי"ב תמוז ישנם ג' ענינים: (א) בא אונז חסידי חב"ד איז י"ב תמוז א יום טוב פרטי פון דער התגלות אור פנימי ועצמי פון חסידות חב"ד כו', (ב) בא מיר איז י"ב תמוז דער יום פון ירידת נשמתי בגופי כו', (ג) און בא אידן שומרי תורה ומצוות בכלל איז י"ב תמוז דער יום הנצחון כו'.

ואף שחילק הג' ענינים לג' סוגים, הנה מכיון ש"הנשיא הוא הכל" - "שמשה הוא ישראל וישראל הם משה" - מובן שכל הג' סוגים שייכים הן לאדמו"ר מהוריי"צ והן לכאו"א מבני ישראל.

שיחה ב: המשך הביאור בשיחת אדמו"ר מהוריי"צ "בא מיר איז י"ב תמוז דער יום פון ירידת נשמתי בגופי בעלמא דין אויף דורכפירן די כוונה העליונה"; "הנשיא הוא הכל"; המלך הוא "מציאות" כל העם; שלוחי הנשיא הם כמותו דהמשלח; הנהגת הבשע"ט ורבותינו נשיאינו שלאחרי זה לעזור ליהודים בגשמיות - הוראה מזה לכאו"א; הקב"ה מטביע בהבריאה שכל דבר בעולם הוא הן משפיע והן מקבל (עשיר ועני);

כל התוארים שאמרו על אדמו"ר מהריי"צ - כולם איתנהו בי'; דאג שבכל מקום שיש ישוב של יהודים - ע"ד מצב הפרנסה וכן מבחינה רוחנית - ע"ד חדר ובית המדרש ובית הכנסת מקוה טהרה וכיו"ב - וזהו הסימן של "רועה נאמן"; מקור לזה בנגלה.

שיחה ג: המשך הביאור בשיחה הנ"ל "בא אידן שומרי תורה ומצוות בכלל איז י"ב תמוז דער יום הנצחון אין וועלכן דער אור העבודה אויף הרבצת התורה האט מנצח געווען דער חושך פון די מנגדי התורה ודת ישראל"; הוראה לכל מנהיג ומדריך בישראל (מתחיל מהבעל במשפחתו עד - לרב בקהילה ובמדינה וכו') שביחד עם זה שהוא דואג לכלל ישראל עליו לדאוג גם לכאו"א בפרטיות ובלשון הידוע "שביחד עם זה וואס ער קאכט זין וועגן כלל ישראל זאל ער ניט פארגעסן וועגן ר' ישראל (הפרטי)"!

שיחה ד: המשך הביאור בשיחה הנ"ל "בא אונז חסידי חב"ד (חכמה בינה דעת) איז י"ב תמוז א יום טוב פון דעת התגלות אור פנימי ועצמי פון חסידות חב"ד"; ע"ד גזירה האיומה ד"מיהו יהודי"; הצעה שכל רב ומנהיג בעדתו ישלח מברק להממשלה בענין "מיהו יהודי".

שיחה ה: ביאור להמבואר לעיל שהן אחד שעסוק בענינים שכליים צריך להתעסק בצרכי הכלל, והן אחד ש"רבים צריכים לו" צריך להתעסק בעניני הפרט, והביאור ע"פ תורת אדמו"ר הזקן במאמר חז"ל "כל ישראל ערבין זה לזה"; דוגמא להנ"ל בהלכה.

שיחה ו: בהמשך להמבואר לעיל בשיחת אדמו"ר מהוריי"צ די"ב תמוז הוא "התגלות אור פנימי ועצמי פון חסידי חב"ד" - צריך להבין דלכאורה הרי זה ע"ד הענין די"ט כסלו? והביאור, דלאחר י"ט כסלו הי' השפעת פנימיות התורה בעיקר במדינה אחת - רוסיא ובמידינות הסמוכות לה, משא"כ לאחר י"ב תמוז - ההפצה בכל מקום. ועוד הקטרוג בי"ט כסלו הי' בנוגע לתורת הבעש"ט תורת החסידות (פנימיות התורה), ובי"ב תמוז הי' הקטרוג על הפצת התורה (נגלה דתורה) והיהדות בכלל.

ע"ד מכתב אדמו"ר מהוריי"צ (ט"ו סיון תרפ"ח) די"ב תמוז "ראוי לקובעו ליום התוועדות כו' לברך את אחינו יושבי מדינת רוסיא (הסובלים מאת הנ"ל) כו' ולא יוסיפו בני עוולה (הנ"ל) לענותם עוד"; קריאה לעזרה בעניני תורה ומצוות לאלול שיצאו "ממדינות ההם"; לא לעשות הפגנות עבור בני ישראל שנמצאין ב"מדינותיהם", ואדרבא.

שיחה ז: נשי ובנות ישראל לא ישתתפו בהפגנות, אבל צריכות להשתתף בהנ"ל (בשיחה הקודמת) לעזור למשפחות שיצאו "ממדיות ההם" לבקרם ולדבר בעניני תורה ומצוות.

שיחה ח: ע"ד מגבית ל"קופת רבינו".

שיחה ט: בחדשי הקיץ צריכים לנצל "ימי החופש" מלימוד חכמות חיצוניות ולהוסיף בלימוד התורה.

שיחה י: ע"ד השלוחים שנוסעים בשליחות ה"מרכז לעניני חינוך" - שבשנה זו יתרבה מספר השלוחים.

שיחה יא: ע"ד אלו שיצאו "ממדינות ההם" ועלו לארץ הקודש או לשאר ארצות ופתחו את הצינור לעניני תורה ומצוות; ברכה לאלו שעדיין נמצאים שם שיצאו בקרוב ממש.