תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
ביאור מדוע יש לעשות קידוש ברבים בשמחת תורה, אף שיש שיחה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שבשמחת תורה יעשה כ"א לעצמו קידוש. (ס"א)
הטעם להשמחה בשמחת תורה - מפני ש"עושים שמחה לגמרה של תורה", ועוד דמתחילים ללמוד את התורה עוד הפעם, ובאופן חדש שבאין ערוך כלל ללימוד התורה שלפני זה (ולכן עושים "שהחיינו" בשמחת תורה), והכח לזה - מיום הכיפורים, שבו נהיו בני ישראל בדרגא שבאין ערוך ללפני זה - בעלי תשובה. (ס"ב)
אף שענין הנ"ל (שהלימוד הבא יהי' באין ערוך ללפני זה) - שייך ליחידי סגולה בלבד, אעפ"כ שמחים כל ישראל בשמחת תורה, היות וכל התורה כלולה בא' ד"אנכי", (- השייך לכ"א), לכן גם הנ"ל שייך לכ"א. (ס"ג)
למרות שהכח להנ"ל נלקח מיום הכיפורים, אין השמחה ביום הכיפורים, כי אם בשמחת תורה מפני שבתורה העיקר הב"פועל" (- שמחת תורה בפועל לומדים מחדש) ולא הב"כח" (יום הכיפורים, שממנו רק מקבלים כח לזה). (ס"ד)
ע"פ הנ"ל הי' מקום לומר שהעיקר הוא החכמה שבתורה (לימוד בפועל), ולכן רוקדים בשמחת תורה עם התורה, ואין לומדים, להדגיש: שהתכלית בלימוד הוא, שמביא לידי מעשה בפועל, ועד להדרגה הכי נמוכה שבאדם, העקב שברגל, וההוראה: שעל כ"א לקבל החלטה ללמוד תורה בפועל, ולא רק לסייע כו' ללומדי תורה. (ס"ה)
ביאור השייכות דנשים לשמחת תורה ויום הכיפורים. (ס"ו)
אין ליהודים להתפעל מאומות העולם וכינוסיהם, וכמ"ש "ה' אורי וישעי" ולכן "ממי אפחד". (ס"ז)
כ"ק אדמו"ר שליט"א בחר נציגים מכל מדינות העולם, ואמר שיעשו הצבעה שיוחלט ע"י כולם פה אחד: שכל עניני העולם, יהיו ע"פ תורת אמת; צוה לומר לחיים ולנגן ניגון שמח. (ס"ח)
הנוהג שבעולם שלאחר הצבעה הולכים לתיטארון, ועד"ז ינהגו עכשיו - שאחד יעשה "קוליע". (ס"ט)
ביאור הטעם להנהגה הנ"ל. (ס"י)