בעל ההילולא הי' נשיא כל הדור (ע"י שהי' נשיא חב"ד); שלושים שנות נשיאותו היו חדורים בהנקודה דמסירת נפש בפועל הן ברוסי', והן בארצות הברית (מצד בריאות גופו); הוראה לההולכים בעבוקתיו לגלות המסירות נפש בחב"ד - הבנה והשגה, ומתוך הרחבה ועושר בגשמיות וברוחניות. (ס"א)

הציווי על כתיבת הספר תורה לקבלת פני משיח (בנוסף לספר תורה שלו הפרטית) - הי' בשנת תש"ב "בהזמן דחבלי משיח הכי נוראים", ע"ד "געתה פרתו" מיד כשנחרב הבית; מסירת נפש לזכות את כלל ישראל בזה (אע"פ שידע לכתוב בעצמו סת"ם), ויכל לשלם לבדו את כל ההוצאות דהספר תורה; ביאור בהגדר דתורה שבעל פה "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן בכתב". (ס"ב)

השליחות והתפקיד דכאו"א "מאך דא ארץ ישראל"; יסוד כפר חב"ד ונחלת הר חב"ד ע"י נשיא דורינו; הוראה מעזרא הסופר לכל מנהיג בישראל שקודם עליו לקיים שליחותו לעשות את "בבל כסולת נקי'" ואח"כ יכול לעלות לארץ ישראל; הוראה הנ"ל שייכת לכל מי שיש לו איזה השפעה במקומו ובעירו. (ס"ג)

הוראה מפרשת השבוע (יג, יד) בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים", דאפילו כשמצרים היתה שליטה בכיפה וכ"ש עתה שהיא "אומה שפלה" דאין להחזיר לה חלקים מארץ ישראל, אלא "גרש יגרשם". (ס"ד)

בעל ההילולא "טוב עין" סלל לנו הדרך במסירות נפש ועכשיו, ומספיק רק "מסירת הרצון" (נפש); ביאור במאמר רז"ל "מתוך שלא לשמה בא לשמה" דה"תוך" של ה"שלא לשמה" הוא ה"לשמה". (ס"ה)

לאחר סיום התקופה ד"עשרים שנה שפט את ישראל" אי"ז נפסק ח"ו ואדרבה "מבן עשרים שנה ומעלה" עבודה דמאה (כתר) - ענין המסירות נפש - שהיא למעלה מעבודה דעשרים (מוחין). (ס"ו)

"הדרן" על מסכת מגילה "כל האוחז ספר תורה ערום כו'". (ס"ז)

תפקיד נשי ובנות ישראל להעמיד "צבאות ה'" לקראת הגאולה; אין בן דוד בא עד שיכלו כו' - שלילת "תכנון המשפחה" ר"ל. (ס"ח)

מגבית עבור "קרן תורה".