תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
די אידישע היים מס' לד ע' א
תוכן ענינים
מהנהגת העם רואים את העילוי שבשמחת תורה בענין הריקודים וכלשון הידוע "פוק חזי מאי עמא דבר", והדיוק בלשון הנ"ל ("פוק חזי כו'"). (ס"א)
"אם אינם נביאים בני נביאים הם", שייכות דנבואה להנהגה במעשה; טעם שלא מדייקים להביא (בדרושים כו') דבר בשם אומרו. (ס"ב)
העילוי של "בני נביאים"; מנהג השמחה הוא מנהג קדמון. (ס"ג)
"בני נביאים" דרגה נמוכה (מ"נביאים") דוגמת הריקוד בעקב, המבטא פנימיות הנשמה ששוה בכל. (ס"ד)
בשמחת תורה ב' התנועות שמחה בעקב (בלי הדגשת ההבנה וכו') ועלי' לתורה (שענינה דוקא הבנה וכו'). (ס"ה)
(סיום ו)תחילת התורה באותיות דעבודה. (ס"ו)
הכרח החינוך אפי' של יחידים, דוגמא לזה מהסיפור בנ"ך ומהחיים ברוסיא כיום. (ס"ז)
השמחה שצריך להיות (בפרט) אצל הראשי ישיבות, מלמדים וכו'. (ס"ח)
גם אצל "תמכין דאורייתא" צ"ל השמחה. (ס"ט)
גודל השמחה בשמחת תורה דוקא ולא בשמיני עצרת שנקראת "שמיני" (דיש לו ערך לשבעת הימים). (ס"י)
חילוק השמחה בין שמחת תורה לשמחת בית השואבה. (סי"א)
לשמוח, ולשמח אחרים. (סי"ב)