התוועדות באה בהמשך לשמחת תורה, וגם שהוא שבת שענינו תענוג הכולל שמחה; שמחה דשמחת תורה נעלית משמחה דימי סוכות; להמשיכה על כל השנה כולה. (ס"א)

בהמשך להמדובר (בליל שמחת תורה) ש"ואתה משמרה בקרבי" שהוא הרגש פנימי, בתור דוגמא סיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (בשמח"ת תש"ה) אודות ר' פינחס רייזעס שפעם לא הי' נוכח אצל אדמו"ר הזקן מצד בריאותו, והתוועד במקומו ובאמצע ההתוועדות צעק "אוי רבי", ובאותו זמן אדמו"ר הזקן התוועד, ובירכו בבריאות הגוף וכו'; למרות כל העייפות והדחיפות שיש והי' לכאו"א פה ולא אכלו ושתו עכ"ז צ"ל בשמחה. (ס"ב)

האחדות שבסוכות הוא "לכם" - האחדות של פרטים משא"כ בשמיני עצרת הוא "לך לבדך" מציאות אחד שוה אצל כולם; רוקדים כולם בשוה עם ספר תורה, מעשה מר' לוי יצחק מבארדיטשוב ששאל ל"שוסטער" שראהו רוקד בשמחת תורה למה הוא רוקד וענה שהוא כמו "שרוקד על חתונת אחיו". (ס"ג)

בשנת הקהל מעלת האחדות גדולה יותר שזה מאחד את כולם ועד לטף; ביאור הענין דהבאת טף "לתת שכר למביאהם" שהיא היתה המעלה הגדולה בהקהל כי זה נוגע לכל הימים - להזמן דלאח"ז; גודל ההשתדלות דהרביים על חינוך הילדים החל מ"א-ב". (ס"ד)

ביאור ע"ז שכתוב בתוספתא (שבשנת הקהל יצאו הכהנים בחוצות ירושלים ותקעו בחצוצרות) וכהן שלא עשה זה דומה שאינו כהן; שני דרגות בעבודת הקטרת: דכל השנה, ודיום הכיפורים, והוא ע"ד החילוק בין תשובה מיראה (קטרת דכל השנה) לתשובה מאהבה (קטרת דיום הכיפורים); הגם שההכנה לעבודתו היא (רק) לשרת את ה' להיות מובדל מהעולם מ"מ פעם בשבע שנים בדקוהו - אם הוא פועל בעולם; בזה שיצא מבית המקדש לחוצות ירושלים להכריז על הקהל, ותוקע בחצוצרות; פירוש הרב המגיד: שתי חצוצרות - שתי חצאי צורות - ישראל ומלכא בלחודוהי, ובזה תלוי שלימות בית המקדש. (ס"ה)

שני פירושים מאדמו"ר הזקן עה"פ "אתה הראת", בפירוש השני - שע"י יסורים באים לעילוי; וסיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, שהחסידים דאדמו"ר הזקן (כששמעו הפירוש הנ"ל מפיו) רעדו כל השנה ההיה, השנה דהמאסר והגאולה; זמנים של מיצר והרחבה אצל הרביים, תיווך פירוש רש"י ופירוש הבעש"ט עה"פ "לעושה נפלאות וגו'" (ברכה לאותם שנמצאים במיצר ושבי'). (ס"ו)

ראי' להספרי: שישימו קטורה בארץ הקודש - זה הולך על קטרת דיום הכיפורים,  מהא דמובא במפרשי הירושלמי כו' שמעלה עשן אם לא נקטר ביום הכיפורים ה"ה מעכב (משא"כ בכל השנה), וההסברה בזה ע"פ הנ"ל (ס"ו); יחוד מדידה והגבלה ולמעלה ממדידה והגבלה ביחד במעלה עשן שהוא "כל שהוא" ונקטר ביחד עם שאר הסממנים; תשובה דכל השנה הוא בלי עינויים משא"כ ביום הכיפורים ואז מבררים ג' קליפות הטמאות; וההוראה בעבודה בהפצת המעיינות. (ס"ז)

הענין דלהעמיד ולחנך בנים שילמדו יותר נעלה משמיעת תורה מפי הגבורה, כפי שמצינו במתן תורה שאם לא הערבות "דבננו ערבים בעדינו" לא הי' מתן תורה - שמיעת תורה מה'; מצות הקהל ישנו גם עכשיו ברוחניות ואפשר לעשות זכר לזה, אפשר לעשות ולהמשיך גם לאחרי הזמן דהקהל, הוכחה ע"ז ממדרש קהלת, שכתוב שם שיש לקרות ספר קהלת (דשלמה המלך אמר הקהל) בשמיני עצרת. (ס"ח)

במצות הקהל מצינו שאם המלך לא הי' יכול לקרות הפרשיות גדול עשה זאת במקומו, עד"ז עכשיו כל מנהיג במקומו צריך להקהיל כל היהודים וכו'; מש"כ באבות דר' נתן שהעולם בדוגמת האדם, ועאכו"כ אצל יהודים שאצל כאו"א מהם ישנו אצלו כל המדריגות דעולם שנה נפש. והביאור בעבודה. (ס"ט)

הביאור ע"ז שכתוב בגמרא שג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה - שזה אינו בסתירה להמאמר רז"ל הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ע"ד החילוק בין אתערותא דלעילא שבא לפי"ע האתערותא דלתתא (שזהו "כנגדו") לאתערותא דלעילא שהוא למעלה מזה (שזהו ג' שעות ראשונות), וזהו ברכת שהחיינו שעושים בשמחת תורה, שהוא בדוגמת הג' שעות ראשונות הנ"ל; בשמחת תורה קורין כל הששת ימי בראשית וכן השבת, התחדשות דכל הבריאה, ובשמחת תורה יש נתינת כח בכל הנ"ל, לפי אופן ההחלטה בשמחת תורה. (ס"י)

קריאת התורה בשמחת תורה היא גם בהתחלת פ' בראשית - שזהו התחדשות הבריאה; הביאור בזה שקורין בשמחת תורה ולא בראש השנה כי בשמחת תורה נפעל ה"קבלו מלכותי" (שישנו בראש השנה) בשלימות מחדש; כשישנו קבלת מלכות מחדש סימן לערעור שקדם לזה, וזהו שאדם הראשון נברא בראש השנה, שבו כתוב נעשה אדם, נתינת מקום לטעות; יכול לטעון למה הוא צריך ל"אימתו עליך" הוא לומד תורה ומצוות ע"פ שכל, וע"ז אומרים לו שבקומו אומר "מודה אני… מלך וכו'. (סי"ב)

אודות השמחה דשמחת תורה שמעלתה היא, שהוא בשוה אצל כולם, עד"ז צריך להמשיך ולפעול בעולם באופן ד"ויאמר אלקים יהי אור", לא באופן ד"בראשית נמי מאמר הוא"; ע"ד החילוק בין שו"ת הראשונים לשו"ת האחרונים, ועד שפועל שכל המציאות נהי' אחד, והקב"ה הוא אמיתית המציאות. (סי"ג)

ללמוד שיעורי חת"ת; קביעות עתים לתורה. (סי"ד)

תיקון דבר שאינו רצוי שהי' בפ' בראשית ע"י נשי ובנות ישראל (חוה); ג' הענינים שראשי תיבות שלהם חנה - חלה (כשרות), נדה (טהרת המשפחה), הדלקת נרות שבת קודש; הכרזה "ויעקב הלך לדרכו" בליובאוויטש במוצאי שמחת תורה; שעקרת הבית תשתדל (באצבע קטנה לכה"פ) שביתה יהי' בית יהודי וכו'. (סט"ו)

דוגמא חי' מ(שלימות היראה ד) היהודים אשר יצאו מאחורי מסך הברזל "שלם בגופו, תורתו, ממנו", הוראה מהם עבור הנמצאים במדינות הרווחה שעאכו"כ וכ"ש שצ"ל העבודה באופן דשלימות היראה, ברכה עבור עבור יהודים הנ"ל שיצאו במהירות הכי אפשריות מן המיצר אל המרחב. (סט"ז)

אודות ה"כינוס תורה"; אודות "קרן השנה" בפרט שנה זו שנה מעוברת ושנה תמימה ושלימה מרובה בימים וחדשים. (סי"ז)