שייכות ביאור תורת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (ליל שמח"ת תש"ה) על ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו" מלמטה למעלה. (ס"א)

תורת אדמו"ר הזקן על "נשמה שנתת בי טהורה היא כו'" חילוקי המדריגות בין "נתת, בי, טהורה, כו'" מלמעלה למטה, ואתה משמרה בקרבי ענינו "הרגש פנימי"; קבלת החלטה על הוספה בהפצת התורה ומתוך שמחה; גם עתה ישנו הציווי דכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (בעת שיחת שמח"ת תש"ה) לנגן עוד ולרקד. (ס"ב)

מעשה דהצ"צ (בעת אסיפת הרבנים בשנת תר"ג) שביקר אצל החיילים בקראנשטאט, וא' מהחיילים אמר לו שבמלחמה הולכים לכובש לא בדמעות אלא בשמחה - מיט א מארש. (ס"ג)

קבלת החלטה ללמוד ובאופן ד"והגיענו" כו' כנ"ל; הלימוד צ"ל באופן שהוא כפי' יכולת השגתו ושורש נשמתו בעמקות, ואם לא - הר"ז ביטול תורה, ועד"ז בלימוד עם אחרים, יותר באיכות וכן בכמות. (ס"ד)

בהמשך להנ"ל, לימוד בתורה בעמקות -כך צ"ל בקביעות, שמקביעות בנפש - נפעל קביעות בזמן ועד לקביעות במקום, יובן זה ממעלת שמיני עצרת ושמחת תורה (שזה בקליטה וקביעות) על סוכות (עראי); ביאור בדברי רז"ל: קובע מקום לתפלתו, וגירסא שני' לתורתו; צ"ל קודם קביעות בתפלה ואח"כ בתורה. (ס"ה)

כוס ישועות אשא, קאי על תורה, ישועה פועל המשכה חדשה, ע"י התורה עושים מצרה אותיות "צהר" שענינה אור וזה נמשך לעולם. (ס"ו)

הוראה מהמעשה שסיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (ליל שמע"צ תש"ה) בשם אדמו"ר מהר"ש, סיפור מאדמו"ר הזקן שהי' בתור משרת אצל המגיד ונכנס לסוכתו וראה הבעש"ט בהקיץ; והי' משרת באופן ד"לא ימיש" אף שהי' זמן שאדמו"ר הזקן לא הי' עם המגיד (שהרי ג' מדריגות בשליחות ועד לאופן הג') דמציאות השליח היא מציאות המשלח; הוראה מהנ"ל להשלוחים. (ס"ז)

ברכה לאותם שהלכו לשמח יהודים במקומות רחוקים, ושיאמרו לחיים. (ס"ח)

הפצת לימוד החסידות בין אחינו הספרדים במרוקו וכיו"ב ע"י השלוחים, והקימו מחונכים שנהיו מחנכים, ברכה עבורם. (ס"ט)