סיום עבודת פורים - שמחה "עד דלא ידע". (ס"א)
גזירת המן (על כאו"א מישראל) היתה מפני שהפריע לו "נקודת היהדות" (שנמצאת אצל כל יהודי) ושמצד זה "לא יכרע ולא ישתחוה". (ס"ב)
ביאור המדרש (אסת"ר ז, יז) בענין הג' פסוקים שאמרו התינוקות למרדכי ("אל תירא גו'", "עוצו עצה גו'", ו"עד זקנה גו'") - ג' דרגות בחינוך. (ס"ג)
הוראה מסיפור המגילה - שלא התביישו מזה ש"דתיהם שונות מכל עם" אלא אדרבא - צ"ל תוקף אצל יהודי לכל עניני תורה ומצוות - לימים אלו. (ס"ה)
הוראה מזה שלאחרי שהרכיב המן את מרדכי ברחוב העיר, "שב לשקו ולתעניתו", אעפ"י שלפי תכסיסי המלחמה כבר ניצח. (ס"ו)
הוראה מקריאת היום טוב בשם "פורים" (- בלשון פרסי) ולא "גורלות" (בלשון הקודש), כי יהודי גם בהיותו במסחר ומדבר בלשון פרסי וכו' צריך לדעת שפורים - היינו עניני העולם אינם דבר בפני עצמו אלא הם רק התרגום דהרי "הוא הגורל" (ס"ז)
מגבית עבור קופת רבינו, כפי נדבת לבו הטהור, באופן דעד דלא ידע. (ס"ט)
הכרח בלימוד פנימיות התורה; לימוד משמיטה ויובל ע"פ חסידות - תחלת העבודה צ"ל הבנה (שמיטה), ואח"כ "תכלית הידיעה שלא נדעך" (יובל). (ס"י)
שייכות שיעור חומש היומי עם פורים דהרי שם הובא: א) מקור ל"מרדכי מן התורה" (- "מר דרור"). ב) ענין העגל (- שייך ל"נשתחוו לצלם"). (סי"א)
טעם קריאת המגילה על שם "אסתר". (סי"ב)
מעלת ענין "כפר" - וטעם לקריאת השם "כפר חב"ד". (סי"ג)
העצה היחידה ללחום בעמלק שבכאו"א, היא עבודת התפלה - וכמו שרואים בפעם הראשונה "ירים משה ודיו" (- ענין התפלה). (סי"ד)
הוראה מקביעות שנה זו (שקריאת פ' עמלק היא צמוד ומיד לפני פורים) דמן "נזכרים" באים מיד ל"נעשים". (סי"ד)
אמירת לחיים; ע"ד לימוד הלכות פסח (שלושים יום קודם החג). (סט"ז)
אודיו