בכ' אב ישנם כמה ענינים הקשורים בו: (א) הוא מ' יום לפני יצירת הלוד - אדם הראשון, בתחילת הבריאה, (ב) יום שהקריבו בו עצים למזבח בזמן בית המקדש, (ג) היארצייט של הר' לוי יצחק נ"ע; המשך (מה' מנ"א) הביאור בסיום הש"ס "תלמידי חכמים מרבים שלום וכו'" ביאור השינויים במאמר זה המובא במסכתות אחרים בש"ס. (ס"א)
(המשך ה)ביאור בלשון הש"ב "עולם הבא" ולא מפורש בכמה מקומות הכוונה או "עולם התחי'" או "גן עדן". (ס"ב)
ביאור בשיעור חומש הימי, שאמר הקב"ה למשה "פסל לך לוחות… כלוחות הראשונים… אשר שברת" הגם שאין מזכירים לבעלי תשובה את מעשיו הראשונים? אלא טמון עילוי ומעלה - "יישר כח ששברת" שעי"ז נתוסף ריבוי בתורה, וההוראה בעבודה. (ס"ג)
ביאור הפתגם של רבותינו נשיאנו "ס'איז נאך ניטא קיין גאנצערע זאך ווי א צובראכענע הארץ", כפי שהוא מרומז בהלכות קרבנות, בקרבן חטאת, שכדי שיהי' שלימות הכפרה וכו' צריך להיות "שב מידיעתו" - שברון הלב! ע"ד מש"כ "יישר כח ששברת" וכדלעיל, וקישור כל זה לסיום סדרי המשנות והמסכתות הנ"ל. (ס"ד)
רשימת הר' לוי יצחק נ"ע אודות פרטי מאסריו וביאורם; מציאותו של כל יהודי הוא תורה, וכמו בספר תורה כשרותא תלוי' בכל האותיות, כמו"כ בישראל שקשור עם כל יהודי, וביאורו. (ס"ה)
כל הששה סדרים רמוזים במשנה הראשונה של סדר זרעים "מאימתי קוראין וכו'"; פירוש ה"מלאך" לאדמו"ר הזקן בתיבת "מאימתי", מלשון אימה ופחד שזה ההקדמה לכל התורה. (ס"ו)
קרבן העצים דכ' אב בא מט"ו באב - יום האחרון לכריתת עצים - שאז (בט"ו באב) עדיין לא הקריב קרבן העצים, אלא רק הכינו אצלו ומ"מ כבר נפעל שמחה גדולה ביותר - "לא היו ימים טובים… כט"ו באב…" - ושמחה לדורות (שבהם בנות ישראל יוצאות וכו'"), וההוראה בעבודה. (ס"ז)
ג' דרגות בעצים של בית המקדש: א) לבנין בית המקדש, ב) לענינים אחרים שיהיו קרבנות, ג) הם עצמם קרבן; אפשר להשתמש ב"עץ" לב' הקצוות או "המן מן התורה מנין - המן העץ" או עצים ובית המקדש, והכל תלוי בעבודת האדם. (ס"ח)
אודיו