שייכות עלי' וגידול גם לאחר ההסתלקות - "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא". (ס"א)

ביאור הפסוק "רצית ה' ארצך שבת שבית יעקב" - דקאי על ארץ ישראל כשמקיימים המצות התלויות בה ובעבודה: כשיהודי מתמסר ורוצה לעשות רצון קונו (בדוגמת - ארץ ישראל) ובכל התקופות ("מרשית השנה ועד אחרית שנה") ובכל עניניו הגשמים (בדוגמת מצוות התלויות בארץ ישראל - תרומות ומעשרות כו'), אזי פועל ש"שבת שבית יעקב" - גאולת הניצוצות ברוחניות וגאולת ישראל בגשמיות. (ס"ב)

אודות שיחת י"ב תמוז תש"ב שסיפור שם אודות המאמר שאמר אביו אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בי"ב תמוז תרע"ט, ומתבטא ש"י"ב תמוז איז מיין טאג" מצד שבו מזלו גובר. (ס"ד)

ביאור המאמר הנ"ל (מי"ב תמוז תרע"ט) ש"אין התורה נקנית (לאדם) אלא במסירות נפש, וע"י מסירות נפש פועלים המשכת העצמות בתורה". (ס"ה)

ביאור (באורך) איך יתכן שפרשה בתורה נקראת ע"ש בלק הגם דלא מסקינן בשם רשעים. (ס"ז)

כשם שכללות העולמות מתחלקים: עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, כמו"כ באדם ה"ז מתחלק לב' סוגים דהעלם וגילוי (מחשבה ודיבור) וכן בעבודתו (תורה ומצוות) וכן בנשמות (מארי תורה ומארי עובדין טבין); ביאור החילוק בין "נעוץ תחילתן בסופן" ל"סוף מעשה עלה במחשבה תחלה". (ס"ח)