תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה דבר גו' קדושים תהיו
תוכן ענינים
החטא של נדב ואביהו (רצוא ללא שוב) הוא רק ביחס לרוב בני ישראל, משא"כ כלפי עצמם היו בקירוב לאלקות יותר ממשה ואהרן. (ס"א)
הציווי לרוב בני ישראל: א) "אל יבוא בכל עת אל הקודש" - המשכה למטה, ב) כשכבר נכנסים לקדש הקדשים יש עבודת הקטורת שענינו המשכה למטה; ג' דיעות בעשיית הקטורת והפסק דין כהדעה ד"צוברה". (ס"ה)
לפעמים מזמינים מלמעלה עבודה דמסירות נפש, או (לאידך) "ואל עפר תשוב" ואז יש בזה מעלה לברר את התחתון ביותר. (ס"ז)
ביאור הקשר בין (כללות) פרק כ"ד דכלים (והסדר בהמשניות) להיפך החיות (אבל ויארצייט). (ס"י)
עבודת הצדיקים (- רצוא) כדוגמת פסח ראשון, עבודת הבעלי תשובה (- שוב) כדוגמת פסח שני. (ס"י)
ג' האופנים שיש בפסח שני: א) תקנתא דראשון, ב) תשלומין לראשון, ג) רגל בפני עצמו, הם ג' אופנים בתשובה, מעלת פסח שני על פסח ראשון. (סט"ז)
ביאור בפרקי אבות במשנה "רבי חנניא בן עקשיא וכו'". (ס"כ)
מקור לביאור דפרקי אבות בתו"ח ד"ה ויהי מקץ הב'. (סכ"ו)
* * *
הדרן על סדר הלימוד ליארצייט (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות)
הרמז בתוכן ב' הפרקים הנלמדים ביארצייט (שמסתבר ששייכים לזה גם בתוכנם, ולא רק בהרמז דר"ת נשמה וכו') - שבפ"ד דכלים נרמזת כללות העבודה בעוה"ז, ובפ"ז דמקואות נרמז העילוי שע"י העבודה (א-ב)
באור משנת "ג' תריסין" בעבודה: "תריסין" - תומ"צ המגינים על הנשמה; "תריס הכפוף" - עניני העולם תופסים מקום ("שוכבין עליו"), וצ"ל הגנה גדולה ("מג' רוחות"), ושייך גם טומרת מדרס; "שמשחקים בו בקונפון" - עניני העולם אינם תופסים מקום, והמלחמה אינה אלא "משחק", אלא שמ"מ נרגש מציאותו ושייך טומאת מת; "דיצת הערביין" - אינו נרגש כלל מציאותו אלא לעשות נח"ר להקב"ה. (ג-ו)
ביאור הענין ע"פ המבואר בדא"ח בענין הקניגיא שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים, שיש בזה ג' אופנים - מלחמה ממש, משחק של מלחמה, ותענוג המלך (ז)
ג' ענינים אלו הם בהתאם לג' דרגות באלקות - ממלא כל עלמין ("תריס הכפוף"), סובב כל עלמין ("שמשחקין בו בקונפון") ומהותו ועצמותו ית' ("דיצת הערביין"); ועפ"ז מובן הצורך בג' אופני העבודה, כי הענין דדירה בתחתונים צ"ל גם מצד הגילויים (ח-ט)
בהתאם להנ"ל הם ג' עניני הטהרה שבמשנה האחרונה: "הטביל בו את המטה כו' בטיט העבה", מקוה כו' כובש כו' ויורד וטובל", "מחט כו' על מעלת המערה"; ובהמצב שלאחרי גמר העבודה - "שהמים מקדמין", "שיתפחו המים" ו"עבר עלי' הגל". (י-יא)
נוסף להאמור, כלולים במשנה האחרונה כל הענינים (העבודה והטהרה): הפעולה בהתחתון - "הטיל בו את המטה"; עבודת האדם - "מקוה שמימיו מרודדין", שחסר בקבלת עול, וע"י המדות ("עצים" ו"קנים", שכובש באבנים - קבלת עול), "יורד וטובל"; העילוי שעי"ז - "מחט" המחברת עליון ותחתון, ועומדת "על מעלת המערה" ע"י העבודה ד"מוליך ומביא", ולכן "טהורה". (יב-יד)
ג' ענינים הנ"ל בשייכות לענין המיתה - בגלל חטא ("טמא מדרס"), בעטיו של נחש ("טמא טמא מת"), "לא שלט בהן מלך המות" ("טהורה מכלום"); ועד"ז בטבילה בנהר דינור הנעשית ביום היארצייט (טו)
עוד
ה"הדרן על סדר הלימוד ליארצייט (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות)" הוגהה וי"ל בקו' כ"ב שבט תש"נ יחד עם מאמר ד"ה בחודש השלישי תשל"ד.