ע"י קבלת אורחים ואחדות - נצבים לאחדים כאלד - ממשיכים פני השכינה. (ס"א)

בהכנסת אורחים צריך גם גשמיות - וגדולה לגימה שמקרבת. (ס"ב)

המשך (מש"פ נצבים) ישוב השאלה שבתקוני זהר איתא שהכנסת אורחים שוה לקבלת פני השכינה, דמאמר זה אמר רשב"י שאצלו לא נוגע המעשה בפועל וגם הגילוי לא הוסיף לו מאחר שעליו נאמר מאן פני האדון הוי' דא רשב"י, משא"כ באברהם שגדולה הכנסת אורחים; ומרומז בלשון הרמב"ם שזה "החוק שחקק אברהם בדרך החסד". (ס"ג)

מגלגלין זכות ליום זכאי - הולדת הצמח צדק בכ"ט אלול שבתורתו התגלו ענינים של פנימיות התורה גם בנגלה דתורה - היינו "בקשו פני" - פני השכינה שבתורה, וענין זה (גילוי פני השכינה) נפעל גם ע"י הכנסת אורחים; ביאור הצמח צדק שקבלת פני השכינה הוא גילוי שער הנו"ן וקבלת אורחים גדולה אף מזה, ובזה רואים מעלת המעשה דוקא כמו בשופר. (ס"ד)

הקשר דכ"ט אלול לראש השנה נראה א) בההכנות לראש השנה, ב) בתקיעות, ג) בענין מעשר בהמה. (ס"ה)

מסירת המפתח של קרית גת: עיר בישראל ענינה - עיר אלקינו וצריכה להיות מוקפת חומה, אבל בחומה צריכים להיות שערים ליציאה - לקירוב יהודים הנמצאים בחוץ ולהכניסם פנימה. (ס"ו)

מסירת שטענדער מבית הספר למלאכה: ענין השטענדער - דומם, דעל ידו המדבר, האדם, מתפלל ולומד; ביטול של שטענדער - ביטול שלמעלה מהבנה; ביאור הסיפור על התבוננות בתפלת ראש השנה של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן. (ס"ז)

בהכנסת אורחים רואים מעלת נשי ישראל (הוא אמר קמח והיא אמרה סולת); המלכת הקב"ה דוקא ע"י ביטול כעפר שבעולם העשי'. (ס"ו)

ליל ערב ראש השנה הקרא - "די נאכט פון זכור ברית"; ענין הברית - קשר באותו של "לא שניתי" הן ב"אני לדודי" והן ב"דודי לי". (ס"ז)

היציאה משנה שעברה והכניסה לשנה הבאה נעשית בשמחה, שכבר בערב ראש השנה לובשים לבנים וכו' שיודעים שזוכים בדין. (ס"ח)