א) אחרון של פסח וסעודת משיח; ב-ג) בשביעי ואחרון של פסח העיקר הוא ה״חציו לה׳ אלקיך״; ד-ו) מעלת שמחה ד״זמן חרותנו״ יציאה מעבדות לחרות, ומעלת ״זמן שמחתנו" בלי שום עבדות מעיקרא; ז) הזכרת יצי״מ בימות המשיח; ח-ט) חילוק שביעי ואחרון של פסח; ב׳ תקופות בימות המשיח; י-יא) קיום התומ״צ מתוך "חרות״ מן הגבלות הגוף והגלות; יב) ביאור במאמר חנני׳ מישאל ועזרי׳ לנבוכדנצאר ״אנת וכלבא שויו״; יג-יז) לימוד התורה מתוך "חרות״ מכל עניני העולם; יח) ב׳ דרגות בשבת: יום השביעי ולמעלה מהזמן, ועד״ז שביעי ואחרון של פסח; יט) לימוד התורה וקיום המצות באופן דלמעלה מטבע העולם; כ) ענין הבעש״ט הוא הנהגה שלמעלה מהטבע; כא-כד) דמיון סעודת משיח באחרון של פסח לסעודה ג׳ דשבת; פרטי ההנהגה דסעודה ג׳ ולימוד ד״היום לא תמצאוהו״; כה) במארז״ל עוה״ב אין בו לא אכילה ולא שתי׳; בתכלית השכר דנשמות בגופים; כו-כז) הוראה מענין סעודת משיח באכילה ושתיה גשמית; בענין ״שיער עצמו בכח כל מה שיהי׳ בפועל״; כח) המשך להתוועדות הקודמת בענין ד׳ ימי הביקור; במארז״ל גדול המצווה ועושה כו'; כט-ל) ד׳ כוסות דאחרון של פסח; לא) מאמר ד״ה כימי צאתך; לב-מא) בענין ״לא יבוש מפני המלעיגים״, שבו תלוי קיום כל ד׳ חלקי השו״ע; לימוד השו״ע הוא גם לקטנים; שייכות חג הפסח במיוחד לקטנים; עבודת ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״; מב) הכרח חינוך הכשר; מג-מה) עוד בענין לא יבוש כו׳; נפילת אלו שהתביישו בעניני יהדות כו׳; מו) עשיית בעלי תשובה במדינת צרפת; ניגון ״האדרת והאמונה״; מז) מעלת ״גולה למקום תורה״; מח) ילדי פרס - יציאתם בשביל קיום התומ״צ; מט) טעם אריכות הסיפור במג״א על משתה אחשורוש כו׳; נ) במשנה: כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם; השתתפות ילדי יוצאי פרס ב״תהלוכה״; נא) מעלת המתעסקים בענין ילדי פרס; נב) אמירתם ״לחיים״; ניגון ״ניעט ניעט ניקאווא״; נג) רישום ילדים למחנות קיץ על טהרת הקודש; נד) עשרת המבצעים; נה-סג) המשך להתוועדות הקודמת בדין קטן בקרבן פסח; וביאור שיטת אדה״ז בזה בהל׳ שבת סי' שמ״ג; סד-סו) ביאור ברש״י פרשתינו: ג׳ שעירי חטאות קרבו בו ביום כו׳ אבל בקדשי שעה סמכו על משה כו׳; סו) חילוק משה ואהרן בעבודה הרוחנית דכל אדם; סז) ביאת המשיח ותחה״מ.

משיחות מוצש"פ צו, אחרון של פסח ומוצש"פ שמיני (משולב) מוגה
א) ברמב״ם הל׳ קרבן פסח בדין קטן שהגדיל בין פסח ראשון לפסח שני; ב) ביאור ר׳ חיים הלוי והצפע״נ על הרמב״ם; ג-ו) בלשון אדה״ז: כל דבר שהוא משום חינוך מצוה מותר כו׳ כגון להאכיל פסח לקטן כו׳; ז-ח) במ״ש בצפע״נ: דגם פטור כיון דהפעולה שלו קיימת נפטר אף בזמן שנתחייב; ט) בענין פסח שני רגל בפ״ע; י) בדין קטן שהגדיל בפורים דערי מוקפות שחל בשבת שמקדים לקרוא בי״ד.