א-ג) שייכות שבת הגדול לפסח; ביאור בלשון אדה"ז בשו"ע: ואותו היום שבת הי׳ שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים; ד) ב"נס גדול״ דשבת הגדול ; ה-ז) יצי"מ יסוד גדול ועמוד חזק כו'; בפסוק: אשר הוצאתיו מאוץ מצרים; היציאה ממיצרים וגבולים ע״י התעוררות הנפש האלוקית ולימוד התורה; ח-יג) בטעם ה״נס גדול" עוד בטרם היציאה ממצרים; הנס גדול ע"י עבודת בנ"י באופן דילוג מן הקצה אל
הקצה; בגאולה קרובה, כימי צאתך מאמ"צ גו׳; יד-יט) החידוש בעבודת יציאת מצרים דפסח ושבת הגדול על זכירת יציאת מצרים דכל השנה; כ-כב) שייכות מיוחדת דחינוך לחג הפסח; כג-כד) אודות שאלת הד' בנים, וסדרם; כה) הדין בקרבן פסח ״מביא ושוחט ע״י בנו ובתו הקטנים״; כו-כז) פעולת ״מבצע פסח״ עם כל אחד מישראל; כח) שאלות הד׳ בנים בעניני תורה; במאמר "תכלית הידיעה שלא נדעך״; כט) עשרת המבצעים ו״מבצע פסח״; ל) מאמר ד״ה לכן אמור לבנ״י; לא-לב) ביאור בפירש״י ע״פ צוה ה׳ לעשות; לג) בהערות לקוטי לוי״צ על זוהר פרשתינו במעשה הגמ׳ זבחים בענין "והיו מלכים אומניך״; לד-לה) הכרת תודה לאלו שאיחלו ברכות ליום ההולדת; מעלת הכרת הטוב; לו-לח) השינויים שעושים בפסח ״כדי להתמיה את התינוקות״; לט-מד) ביאור שיטת הרמב״ם בדין קטן שהגדיל בין שני פסחים כו׳; חילוק שיטת הלימוד דהגאון הרגוצ'ובי ושיטת הלימוד של הגר״ח מבריסק; בקושיית התוס׳ באכילת קטן: היאך מאכיל פסח שלא למנויו כו׳; בלשון שו״ע אדה״ז: כל דבר שהוא משום חינוך מצוה מותר כו׳ כגון להאכיל פסח לקטן כו׳; מה) קטנות וגדלות בזמן הגלות ולעתיד לבוא; מו-נב) המשך הביאור בפירש״י; נג) ענין פרה אדומה ע״פ פנימיות התורה; נד) המשך הביאור בהערות לזוהר; נה-נו) חסדים וגבורות בעבודת ה׳; נז) בדין חגירת אבנט; נח) מצנפת ואבנט של כה״ג; נט-סב) בגלות, ״היינו כחולמים״ וצ״ל פתרונו לטובה; מעלת הענינים כפי שהם בשרשם בתורה; סיפור מכ״ק אדמו״ר האמצעי שנתעלף בעת שמיעת פ׳ התוכחה; סג) עשרת המבצעים ומבצע גאולה האמיתית.
משיחות מוצש"פ צו, אחרון של פסח ומוצש"פ שמיני (משולב) מוגה
א) ברמב״ם הל׳ קרבן פסח בדין קטן שהגדיל בין פסח ראשון לפסח שני; ב) ביאור ר׳ חיים הלוי והצפע״נ על הרמב״ם; ג-ו) בלשון אדה״ז: כל דבר שהוא משום חינוך מצוה מותר כו׳ כגון להאכיל פסח לקטן כו׳; ז-ח) במ״ש בצפע״נ: דגם פטור כיון דהפעולה שלו קיימת נפטר אף בזמן שנתחייב; ט) בענין פסח שני רגל בפ״ע; י) בדין קטן שהגדיל בפורים דערי מוקפות שחל בשבת שמקדים לקרוא בי״ד.