בכל חודש יש בו את היום המיוחד המבטא את תוכנו של כל החודש; בחודש תמוז זהו יום הגאולה י"ב וי"ג תמוז; כהנ"ל אינו בסתירה לצום י"ז בתמוז שהי' שנים רבות לפני י"ב תמוז, דפנימיות ענין הצום הוא הגאולה שתבוא כתוצאה מזה, וענין זה מתבטא בי"ב וי"ג תמוז. (ס"א)
ביאור ע"ז ששלח משה מרגלים אע"פ שלא צוו אותו; עיקר ההנאה בארץ ישראל הוא בדרך הטבע ולכן ההכנה לזה היתה ג"כ בדרך הטבע, ע"י שלוח מרגלים. (ס"ט)
הוראה מ"שלח" - דצ"ל התעסקות בדרך הטבע, ובזה גופא דרגוחת שונות עד כמה צריך הכנה בדרך הטבע; הוראה מפרשת שלח בשבת מברכים תמוז - דגם בהנהגת הטבע צריך לזכור את הלמעלה מן הטבע בדוגמת מה שהי' בי"ב וי"ג תמוז. (סי"ח)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יד, יח) "ה' ארך אפים". (סכ"ד)
שאלות בפרקי אבות (פ"ג מי"ד) "חביב אדם שנברא בצלם". (סכ"ו)
שאלות בלקוטי לוי יצחק. (סכ"ז)
הוראה מהקביעות בשנה זו כ"ה סיון - שלילת טענותיהם של אומות העולם שארץ ישראל שייכת להם. (סכ"ח)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ל)
הביאור בפרקי אבות - דיוק הלשון "חיבה יתירה נודעת להם". (סל"ה)
הביאור בלקוטי לוי יצחק מדוע אינו מביא המעלות המובאים בהמשנה בנוגע למעלתם של ישראל. (סל"ז)
ע"ד "מיהו יהודי". (סל"ח)
ע"ד יובל החמישים מהגאולה, דצריך להוסיף בה"שטורעם" ובאופן שבאין ערוך. (סל"ט)
