העילוי דשבת לאחרי מתן תורה אפילו לגבי מתן תורה - דבשבת לאחרי מתן תורה "לילו עמו" משא"כ במתן תורה רק "בהיות הבקר". (ס"א)

המשך להמדובר בשבועות בפלוגתת ברמב"ם והרא"ש בהנוגע לטעמי ההלכות וכו'. (ס"ז)

מתן תורה קשור עם "בנינו עורבים בעדינו"; [כ"ק אד"ש ביקש] שהילדים יאמרו לחיים. (סי"ג)

ע"ד גודל ענין ה"תהלוכה", ובאופן של זריזות. (סי"ז)

שאלות בפירוש רש"י (ו, כד) "יברכך ה' וישמרך". (סי"ט)

שאלות בלקוטי לוי יצחק - בהדרגות ד"אנן בחביבותא תליא מילתא" כפי שזהו לפני מתן תורה וכפי שזהו לאחרי מתן תורה. (ס"כ)

אמירת פרקי אבות לאחרי שבועות אינו שייך לכולם. (סכ"א)

הביאור בלקוטי לוי יצחק - אהבה שלפני מתן תורה הוא במדידה והגבלה, ושלאחרי מתן תורה למעלה ממדידה והגבלה. (סכ"ו)

הטעם לאמירת פרקי אבות בקיץ דאז עסוקים בבריאות הגוף וצריך להזכיר שלא יהי' "וישמן ישורון ויבעט". (סכ"ז)

הטעם שלומדים פרקי אבות בשבת דוקא. (סכ"ח)

ע"ד ימי התשלומין; בקשה לערוך כינוסי ילדים וברוב עם; גם בארץ הקודש. (ס"ל)

הדלקת המנורה מלמדת - דכשחסר באחד הנרות חסר בכל המנורה, וכך הוא בנשמות ישראל. (סל"א)