שבת מברכים אייר ענינו: חיבור ב' החודשים (עבודות) ניסן (אתכפיא) ואייר (אתהפכא) ביחד, ד"שבת" למעלה משניהם ולכן בכוחו לחברם. (ס"א)

המשך (ממוצאי י"א ניסן, ואחש"פ) בפלוגתת רבי יאשיה ורבי יונתן באם היחיד מכריע או הציבור; גדר הציבור - דאע"פ שנהי' למציאות אחת, מ"מ הרוב אינו בטל, וישנו גם העילוי דרוב. (ס"ח)

ענין נוסף בכ"ח ניסן - דאז מכריזין על האבידות של עולי רגל, ובפנימיות הענינים - דאע"פ שלא ניצל הזמן כראוי עד אז, מכריזין בכ"ח ניסן שעדיין יכול לתקן. (סט"ז)

בכ"ח ניסן כבשו יריחו - "מנעולה של ארץ ישראל", וההוראה (כיבוש) "יריחו" - ענין התענוג, דאז נותנים כוחות בהתענוג שלו ישתמש לקדושה, "כיבוש" (יריחו) - להסיר (ולכבוש) את התענוג מענינים גשמיים לקדושה. (סכ"א)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ט, יא) "ואת הבשר ואת העור". (סכ"ו)

שאלות בלקוטי לוי יצחק. (סכ"ז)

שאלות בפרקי אבות (פ"א מי"ב) "הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן" וכו', שינוי הסדר במשניות אלו, דמתחיל בלשון הקודש וממשיך באמירת, ואח"כ מסיים בלשון הקודש. (סכ"ח)

הביאור בפירוש רש"י. (סכ"ח)

הביאור בלקוטי לוי יצחק (סל"ג)

ההוראה מפרקי אבות "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני" - דאע"פ שכ"א צריך לעמול בעצמו, צריך הוא גם להגיע (אנקומען) לציבור. (סל"ד)

ע"ד המבצעים; אודות הקיץ שיש לנצל לעניני חינוך. (סל"ז)

הביאור בפרקי אבות. (סל"ט)