שבת מברכים שייך לראש חודש; המיוחד שבראש חודש שבט שבו "דבר משה אל בני ישראל" שאתפשטותא שלו בכל דרא ודרא; שבת מברכים זה נותן כחות מיוחדים לקיים תורה ומצוות ועאכו"כ מוטל האחריות לנצלם. (ס"א)
משה רבינו נתן מוסר (וגם זה ברמז) לבני ישראל רק אחר הכותו את סיחון וגו'" - היינו אחר שעשה טובות לבני ישראל, כמו שמצינו בכללות התורה שפתחה באות ב' (שהוא ראשי תיבות ברכה) - ולא באות א' שמרמז על קללה - ורק לאח"ז פתחה את עשרת הדברות באות א', וההוראה שייכת לכאו"א. (ס"ח)
שבת זו חל בין הילולא של אדמו"ר הזקן (בכ"ד טבת) הילולא של אדמו"ר מהוריי"צ (יו"ד שבט), ענינו של אדמו"ר הזקן - "יפוצו מעינותך חוצה" - כפירוש הצמח צדק - שגם השכל יבין אלקות, וענינו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ - הפצה באופן שכל השפות "שבעים לשון" יבינו חסידות, וההתעסקות עתה צ"ל בב' האופנים. (סי"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ב, יא) "ויהי בימים ההם ויגדל משה וגו'"; שאלות בהערות לזהר (יא, ב) בנוגע משה רבינו "אמר ר' חייא דאין יליד מהול כו' נהרו דשכינתא וכו'. (סי"ז)
הביאור בפירוש רש"י; והביאור בזהר. (סי"ט)
המשך הביאור בפירוש רש"י. (סכ"ז)
בהמשך להמדובר (בכ' כסלו) שימנו משפיעים בכל מקום ומקום עד ראש חודש שבט, ועכ"פ עד יו"ד שבט. (סכ"ח)
