ג' הלשונות "בחרתנו, "אהבת", ורצית" הם מכוונים כנגד ג' הרגלים; הסדר בזה מלמעלה למטה: "בחרתנו" - בחירת העצמות, "אהבת" - כנגד התורה. "ורצית" - קאי על מצוות מעשיות וענין התשובה. (ס"א)

אף שקיום המצוות צ"ל מצד בחירתו, צ"ל גם מתוך שמחה; ע"י שמחה של מצוה מקיימים אותה בהידור יותר. הכח לנהוג כן אף בימות החול נמשך מיום טוב. (ס"ב)

הטעם דתשובה בכחה להפוך את הזדונות היא משום שכל אפשריות החטא הוא בכדי להפכו אח"כ ועי"ז להתעלות לדרגת בעלי תשובה; עד"ז כשרואים בעולם ענין של "עוצו עצה" צריכים לידע שזהו בשביל ה"ותופר". (ס"ג)

ביאור בפירוש רש"י (ברכה לג, ד) "תורה צוה" כו'; יינה של תורה שבפירוש רש"י; לילד יהודי נותנים הכוחות לנהוג כיהודי אף כשהנהגת הרוח אינה כן. ובסופו של דבר בכוחו אף לשנות אורחות הרוח. (ס"ד)

הקפות הוא ענין נעלה שאינו יכול להתלבש כ"א במנהג, וכפי שרואים בגשמיות דשמחה בלתי מוגבלת מתבטאת דוקא בריקוד; זה קשור עם המנהג לילך בשמחת תורה לתהלוכה; [כ"ק אד"ש הורה לכל ההולכים בהתהלוכה לומר לחיים]. (ס"ו)

ביאור לשון הגמרא "שמאל דוחה (ורק אח"כ) וימין מקרבת" אף שבתחלה צ"ל ימין מקרבת; המשך (מיום ו' תשרי) השקו"ט במחלוקת חכמים ורבן גמליאל הי עדיף כמות או איכות; הטעם שחולקים כן בכ"מ. (ס"ז)

גודל החטא כשאין מודים להקב"ה על הנסים; לפנות לרבנים לפסוק ב' שאלות. ואחד בקשר עם הטוענים נגד הנס שאירע "באנטבה", שבאם א' מהחטופים יבקר שוב במקום ההוא האם צריך לברך ברכת הנסים, והשני, חולה שיש לפניו ב' רופאים, א' מומחה ברפואה ואינו ירא שמים, והשני ירא שמים ואינו מומחה כ"כ, למי לפנות. (ס"ח)

ביאור ההבטחה לכלב שהוא וזרעו יירשו את חברון אף שנתונה ללויים, וביאור דברי הגמרא בזה; דינים בקליטת ערים, מצד ערי הלויים ומצד ערי מקלט בזמן הזה חברון יכולה לקלוט מדין ערי הלויים; [כ"ק אד"ש הורה להמסובים לומר לחיים עבור אלו השומרים על בטחון בני ישראל]. (ס"ט)

הזכיר אודות: המגבית עבור "קרן השנה", ואמירת שיעורי "חת"ת". (ס"י)