בשביעי של פסח הוא גילוי דמשה ולאחרי זה באחרון של פסח הוא הגילוי דמשיח, והביאור בזה. (ס"א)

משה (שענינו מתן תורה) בתוספת אח"ד (בדוקא, ולא "יחיד") בגימטריא (היינו שזה מביא לזמן של) משיח. (ס"ב)

בפעולת משה בשביעי של פסח - קריעת ים סוף - יש גם ההכנה לגאולה העתידה ולכן אין מברכים שהחיינו שהיא דוקא על דבר גלוי. (ס"ג)

הצורך לעתיד לבא ב"והדריך בנעלים" דוקא. (ס"ד)

משיח ענינו מ' שיח: ג' סוגי שיחה (תורה, דיבור תפלה) הקשורים לג' סוגי עמל (תורה, מלאכה, תפלה) שההקדמה אליהם צ"ל מ' פתוח (נגלה דתורה) ומ' סתום (נסתר דתורה - חסידות). (ס"ה)

השייכות דאות מ' (ד' פעמים יו"ד) לכל הד' כוסות; שתיית כוס ראשון. (ס"ו)

(שתיית כוס שני) המשך הביאור בהקשר בין משיח לג' הענינים הנ"ל וההדגשה דוקא בלשון "שיח" (שמורה על דרגא נמוכה ביותר). (ס"ח)

כל העילוי דמשיח צריך ה"אצבע קטנה" של כאו"א - בארוכה (גם ע"פ נגלה) באיסור מכירת בית בשכונה יהודית לאינו יהודי. (ס"ט)

המשך (מליל ב' דחה"פ) ותוספת ביאור (ע"פ נגלה) בסדר הד' לשונות שמביא אדמו"ר הזקן (סתע"ב סי"ד). (ס"י)

הוספה בצדקה; להשאר בשכונה זו שלנשים יש כח השפעה במיוחד בזה, וכן בנוגע לארץ הקודש. (סי"א)