אמירת ההגדה בקול רם ובשמחה. (ס"א)
טעם אמירת "לחמא עניא בארעא דמצרים". (ס"ב)
לחמא עניא - ענין הקבלת עול. (ס"ג)
טעם אמירת "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן די פיר קשיות". (ס"ד)
ענין "מסובין" בעבודת האדם, ותירוץ לקושיא בזה. (ס"ה)
החידוש בגילוי דפסח שמשפיע בעבודת בירור נפש הבהמית שבספירת העומר. (ס"ז)
ביאור בדברי אדמו"ר מהורש"ב "א שיינע מסיבה" על מעשה ברבי אלעזר וכו', כי ראה אותם בעיני בשר. (ס"י)
שייכות חכם לרשע שסמוכים זה לזה, ובנוגע לפועל שהתלמידים ידברו בבתי הכנסיות בימי חג הפסח דברי התעוררות. (סי"א)
