בפורים ישנו הכח "להכנס אל חצר המלך (שלמעלה) הפנימית אשר לא כדת", ומזה נמשך על כל השנה. (ס"א)
ב' אופני אונס כשעבר בענין דיהרג ואל יעבור: אם האונס הוא בעצם הדבר פטור, ואם האונס הוא דבר חיצוני בדוגמת חולה שנתרפא חייב; ההבדל בין המס"נ דחנוכה ופורים. (ס"ג)
פורים ענינו להפוך ולגלות הטוב שבהרע, ועי"ז מקבלים תוספת כח ממה שהוא נדמה לרע. (ס"ה)
חכמות חיצוניות אינן יכולות לנגד ולהיות בסתירה לחכמה דקדושה, ובפורים נוסף ענין שחכמות חיצוניות מסייעים לחכמה דקדושה; אחד מהענינים שנתגלו לאחרונה זהו הכח הגרעיני (אטום) שתוכנו (א) שהכמות אינה העיקר, (ב) ע"י "שבירת" הכמות מתגלה האיכות בכל תוקפו, וכ"ה ברוחניות - אע"פ ש"אתם המעט מכל העמים" בגשמיות, ע"י ביטול הישות אפשר לפעול בכל העולם, להפכם ליראים ושלמים עד לחסידים; אלה שלמדו חכמות חיצוניות צריכים לנצל זאת לקדושה. (ס"ו)
סיפור שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אמר פעם שיותר קל לו לומר "נשמתי בי" (מאשר "נשמתו עדן") - וכ"ה ג"כ אצלי - סיים כ"ק אד"ש.